אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
מקץ

קולמוס העורך


הגה"ק בעל חידושי הרי"ם זי"ע שאל פעם: מה זה החידוש הגדול של נס חנוכה, הלא אנו מצינו כיוצא בזה ברבי חנינא בן דוסא, שדלק לצרכו החומץ כמו השמן, באמרו: "מי שאמר לשמן וידליק הוא יאמר לחומץ וידליק"? וכן לרבי פנחס בן יאיר, נחלק נהר גינאי, כמו שמצינו בריש מס' חולין.
והסביר: לצדיק אשר הנהגותיו המה למעלה מהטבע, אין שום חידוש אם יקרה לו ניסים למעלה מן הטבע. אמנם בקריעת ים סוף היה מוכח שאף הפחות שבפחותים זכה לניסים, שאם לא כן היה נטבע. וכן בחנוכה אילו לא היו כל ישראל ראויים לנס לא היתה המנורה יכולה לדלוק כלל, כיון שצריך להיות משל ציבור, וזה הפלא הגדול להעלות כלל ישראל שכל אחד ואחד יהיה ראוי לנס.
שבת שלום


נתיב הדרש


הקשר שבין חנוכה לראובן
מובא במדרש 'הדודאים נתנו ריח' - זה ראובן שהציל את יוסף, ועל פתחינו כל מגדים - זה נר חנוכה. ונראה לבאר את הקשר שבין ב' ענינים אלו, דהנה מהצלת ראובן את יוסף נשמע לנו מוסר השכל, שהם דברי המשנה 'הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה'. דהנה ראובן אף שהיה נראה לו שאינו מציל אלא את יוסף בלבד ולא דבר גדול הוא, ולא ידע עד היכן הגיעה הצלתו, מכל מקום למעשה עשה כאן מעשה הצלה עצומה, דהרי על ידי שהציל את יוסף נתגלגלו הדברים ויוסף היה משנה למלך במצרים ויוסף הוא המשביר, יוצא שבאמת הציל ראובן על ידי מעשיו את כל כלל ישראל. והנה בזכות שגדר יוסף את עצמו במצרים זכו בני ישראל לצאת ממצרים, ועל כן נקראים עם ישראל "שארית יוסף" דיוסף נתן שארית לבני ישראל. והנה מעין כך הוא בנר חנוכה, שלעין בשר ודם נראית המצוה קטנה, נר קטן דלוק על פתח ביתו, ואין יודעים עד היכן אור המצוה מגיע, להאיר ולהשפיע בעולמות העליונים שפע רב לאין ערוך כידוע בספרים הק' ולאו דוקא להשפיע עליו ועל בני ביתו אלא השפעה על כלל ישראל. וזה רמז המדרש "הדודאים נתנו ריח" - זה ראובן שהציל את יוסף, והצלתו שהיתה נראית לפי שעה קטנה ופרטית ואחר כך נתגלתה עד היכן היתה גדולה ועצומה לכל כלל ישראל, ואותה בחינה היא ב' "על פתחינו כל מגדים" - זה נר חנוכה. איבא דאברהם - פיטסבורג


בשבילי הפרשה


ופרעה חולם והנה עומד על היאור (מא, א).
חלם לא נאמר, אלא חולם, בלשון הוה, ללמדך שפרעה חולם בכל עת ובכל שעה, כל ימיו חלום אחד גדול. ומה היה חולם? שהוא אחר ואין שני לו. אפילו מן היאור, שהמצרים החשיבוהו לאלוה והשתחוו לו - ליאור, אפילו מהעבודה זרה של המצרים הוא גבוה. והנה עומד על היאור... מאזנים לתורה

ופרעה חולם (מא, א).
מדרש: וכי הבריות אינם חולמין, אלא חלומו של מלך של כל העולם הוא.
ויש לומר שקשה על שר המשקים מדוע לא הלך הוא בעצמו אל יוסף להגיד לו את חלום פרעה כאילו שהוא עצמו חלם את החלום, וכאשר יפתור לו יוסף, ילך שר המשקים לפרעה ויפתור לו את החלום בשם עצמו. וכך כל הכבוד היה בא אליו.
וזהו שהקשה במדרש: וכי כל העולם אין חולמין, שהיה לו לספר את החלום ליוסף כאילו הוא עצמו חלם זאת. ועל זה תירץ המדרש שחלום של מלך שאני, שאם היה אומר ליוסף בשם עצמו היה פותר לו כמו להדיוט. ועל כן מוכרח היה שר המשקים לומר ליוסף שפרעה הוא החולם, ואז יוסף כבר לא היה מגלה לו את הפתרון רק היה הולך בעצמו לפרעה. ועל כן הוצרך להזכיר את יוסף בפני פרעה. פרדס יוסף

ויאמר מרגלים אתם (מב, ט).
מדוע האשימם דוקא באשמה זו ולא באשמה אחרת? באר האדמו"ר מגור הזקן זצוק"ל, כי יוסף חשש שמא יחקרו וישאלו את אנשי המקום על אודות אחיהם שנמכר לכאן, ועלולים להוודע כי אותו העבד שנמכר הוא המלך, ולכך האשימם "מרגלים אתם", כדי שיפחדו לחקור את אנשי המקום, כיון שחושדים בהם שמרגלים הם. באר התורה

מה זאת עשה אלקים לנו (מב, כח).
זה ההבדל בין אדם לחמור. חמור כשנותנים לו מכה, אינו מחזיר פניו להתבונן מאין הגיעתו המכה אלא ממשיך בדרכו הלאה. מה שאין כן אדם שמקבל מכה, מיד מחזיר פניו לראות מיהו המכה, ועל מה הוא מכהו, ומשתדל לתקן הסיבה שמפני זה הוכה. נמצא שהמכה היתה לתועלת. וכן בכל יסוריו של אדם, אם מחזיר פניו ומתבונן מי המכהו ועל מה הכהו יוצא לו מזה תועלת, אבל אם אינו מחזיר פניו לראות ולהתבונן מי הוא המכהו ועל מה הוא מכהו, אם אין יוצא לו ח"ו תועלת מזה. מאמר מרדכי - סלאנים


דרך הלכה


דיני חנוכה
מי שנוסע לשבת חנוכה מביתו

הפרי חדש פוסק שמי שהולך לכל ימי החנוכה להוריו וכדומה, עליו להדליק נרות חנוכה אצל הוריו ואף אם אוכל איזה סעודה במשך היום בביתו, כיון שעיקר קביעותו בימים אלו אצל הוריו ולכן צריך להדליק שם.
ויש שכתבו שזה לאו דוקא אם הולך להוריו לכל ימי החנוכה, אלא אף אם הולך לרוב ימי החנוכה להוריו עליו להדליק שם.
א. יש מחלוקת גדולה בפוסקים במי שנוסע להוריו לשבת חנוכה וחוזר במוצאי שבת לעירו היכן עליו להדליק נרות במוצאי שבת, הגרש"ז אויערבך מורה שעליו להדליק בבית הוריו כיון שאף שחוזר אחר כך לביתו בכל זאת זה מקום קביעותו בזמן הדלקת הנרות.
והגרש"ה וואזנר הורה גם כן כך, אולם הוסיף שלכתחילה ישאר בבית הוריו מעט זמן כדי לאכול שם סעודת מלוה מלכה.
והגרי"ש אלישיב סובר שאם מקום קביעותו בימי החנוכה בביתו אלא שנוסע לשבת למקום אחר עליו למנות שליח בזמן ההדלקה שידליק לו בביתו, והשליח ידליק קודם בבית שלו עצמו ויברך ואחר כך ימלא שליחותו וידליק בבית חברו, והברכה תעלה גם על מה שמדליק אחר כך בבית חברו.
והגר"ח קנייבסקי סיפר שכשהיה אברך צעיר ונסע לחמיו הגרי"ש אלישיב לשבת חנוכה ובמוצאי שבת חזר לבני ברק, ואמר לו ה"חזון איש" שבערב שבת ידליק נרות חנוכה בירושלים בבית חמיו, ובמוצאי שבת ידליק בביתו בבני ברק כשיחזור לביתו, ואם רוצה להדליק בבית חמיו עליו לאכול שם סעודת אחת במוצאי שבת ולישון שם בלילה ובבוקר לאכול שם עוד סעודה.
ב. חתן שמתחתן בחנוכה הורה הגרש"ה ואזנר שאם החופה תהיה בלילה אחרי צאת הכוכבים עליו להדליק בבית שהדליק בו עד עכשיו כגון בבית הוריו, כיון שבזמן ההדלקה עדיין לא עקר דירתו.


אורחות צדיקים


הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זצוק"ל
רבינו נולד לאביו הרה"ק רבי מרדכי שרגא מהוסיאטין זי"ע, ובהגיעו לפרקו נלקח לחתן על ידי הרה"ק רבי אביעזרי זעליג ממוגילניצה זי"ע. רבינו גילם באישיותו את האצילות המפוארת של מלכות בית רוז'ין. בהליכותיו היומיומיות שהיו מלאים גינוני מלכות, בשאיפתו להרמת קרן ישראל, ובעיקר בארץ ישראל הלהיב את אלפי חסידיו - חסידי רוז'ין, להתרכז ולהתמסר לבנין חיי תורה בארץ ישראל.
פעם הזמין אצל רפד ריפוד ונתן לו אריג משלו. בגמר העבודה נשאר עודף מהבד, תמה רבינו ושאל: "הלא עשינו חשבון שיספיק האריג בדיוק?" ענה הבעל מלאכה ש"הצד הפנימי הפונה לקיר ממילא לא רואים". אמר הרבי: "אנו אוהבים שצד הפנים יהיה דומה לצד החיצון..." הרפד שהיה איש פשוט ורחוק מחסידות, בשמעו דברים אלה מפי הרבי, התפעל מאוד מזה, ומאז נעשה חסידו של הרבי.
בקיץ תש"ב שעה שהגנראל רומל ימ"ש עמד בשערי הארץ והיה פחד גדול, שהה רבינו בירושלים עיה"ק ת"ו. ביום ההילולא של בעל "אור החיים" הקדוש הלך לבקר את הציון הק' ועמד שם הרבה זמן, להשתוממות כל אנשי שלומו הסובבים אותו. כעבור ימים מספר הסביר למקורביו "בעמדי לצד הציון של ה"אור החיים" הקדוש סגרתי את עיני לרגע קט, והנה ראיתי את השם המפורש מאיר באור גדול כסדרו. ידעתי שהרשע לא יצליח לפלוש לארץ ישראל, והוא ינחול מפלה"... רבינו נסתלק בכ"ט בכסלו תש"ט, והוא בן צ"א שנים.


מסילות הזוהר


לצדיקי אמת מתגלה בחלום רק דברי אמת
תו פתח ואמר וכו': עוד פתח ואמר, המקרא שלאחר המקרא, "עובד אדמתו". "איש אמונות רב ברכות" - זהו אדם שיש בו אמונת הקב"ה. כגון רבי ייסא הזקן, שאף על פי שהיה לו סעודת אותו היום לאכול, לא היה עורך השולחן עד שבקש על מזונותיו לפני מלך הקדוש. לאחר שהתפלל תפלתו, ובקש על מזונותיו לפני המלך, אז היה עורך השולחן, והיה אומר תמיד, לא נערוך השולחן עד שינתנו המזונות מבית המלך.
"ואץ להעשיר לא ינקה": הוא משום שלא רצה לעסוק בתורה, שהיא חיי עולם הזה וחיי עולם הבא. עתה, שהוא זמן לעסוק בתורה, נעסוק.
פתח האי גברא וכו': פתח אותו אדם בסוד החלום, ואמר, "ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם". שואל, "ויזכור יוסף את החלומות", וכי יוסף למה זכר אלו החלומות שחלם להם. ומה היה יוצא לו אילו לא זכר אותם, הרי יוסף חכם היה, וכתוב, "כל ערום יעשה בדעת" וגו'.
אבל כיון דחמא וכו': ומשיב, אבל כיון שראה יוסף, שהם באים ומשתחוים לו אפים ארצה, אז נזכר ממה שחלם להם כשהיה עמהם, שכתוב "והנה קמה אלמתי" וגו'. כי בשעה שראה אחיו כורעים לפניו, שכתוב "ויבואו אחי יוסף" וגו', אז "ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם", דהיינו שראה שהם נתקיימו. כלומר, ויזכור יוסף את החלומות, פירושו, שראה שנתקיימו החלומות.
תו "ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם": זכר אותם משום שאז אין שכחה לפני הקב"ה, כי חלום שהוא טוב, צריך האדם לזכור אותו שלא ישכח, ואז הוא מתקיים. כי כמו שנשכח אצל האדם, כן נשכח עליו מלמעלה, ואינו מתקיים.
ת"ח חלמא וכו': בוא וראה, חלום שלא נפתר, הוא כאגרת שלא נקרא, שאינו פועל כלום במקבלו. ובוא וראה, משום שלא נזכר בחלום, הוא כמי שלא ידע את פתרונו. וע"כ מי שהחלום נשכח ממנו ואינו יודע אותו, אינו עומד להתקיים. ומשום זה היה יוסף זוכר את חלומו, כדי שיתקיים כדי שלא ישכח ממנו לעולם, והיה מחכה לו תמיד, "ויאמר להם מרגלים אתם": הוא זכר החלום, אבל להם לא אמר דבר, אלא שאמר להם, "מרגלים אתם".
פתח ר' יוסי וכו': פתח ר"י ואמר, "כי בא החלום ברוב ענין וקול כסיל" וגו'. ומפרש "כי בא החלום ברוב ענין" - הרי בארוהו, שכמה הם העוזרים בחלום שיתקיים, וממונים מדרגות על מדרגות, עד שהחלומות, מהם שכולם אמת, ומהם, שיש בהם אמת ושקר. דהיינו שמקצתו מתקיים ומקצתו אינו מתקיים. אבל לאלו צדיקי אמת לא נגלה להם בחלום דברי שקר כלל, אלא כולם אמת.
ת"ח דניאל וכו': בוא וראה, מה כתוב בדניאל, "אדין לדניאל בחזוא די ליליא" - דהיינו בחלום, "רזא גלי". וכתוב, "דניאל חלם חזה" וגו'. ואם היה בחלום דברי שקר, למה נכתב ספר דניאל בין כתובים, אלא, אלו צדיקי אמת, בשעה שנשמתם עולה, דהיינו בעת שנתם, אינו מתחבר בהם אלא דברים קדושים, שמודיעים אותם דברי אמת, דברי קיום, שאינם משקרים לעולם.
פירוש הסולם פר' מקץ סעיפים קמב - קמט


מעשה שהיה


מילה של צדיק
בתכונה רבה היתה נוהגת הדלקת נרות החנוכה של הצדיק ר' דוד מטאלנא זצוק"ל. מנורת החנוכה היתה של זהב טהור, ועשויה מעשה אמן, במלאכת מחשבת ואמנות נפלאה. החסידים היו מתאספים בחגיגיות מיוחדת לבית הרבי, ושירות וזמירות קודש היו ממלאות את חללם של לילות החנוכה.
פעם אחת, בליל ראשון של חנוכה, כשהרבי התכונן להדליק נר חנוכה, וכל החסידים עומדים צפופים סביבו, נגש הרבי לחסיד אחד ואמר לו:
שמע נא: אשתך הלא גוצה היא, איך אתה נוהג כשאתה צריך לדבר עמה: האם אתה מרכין את עצמך אליה, או שהיא מגביהה עצמה אליך?
ותיכף כשאמר את הדיבורים הללו, מבלי לחכות לתשובת האיש, פתח הצדיק ואמר את ברכות נר חנוכה והדליק את הנר.
נתפלאו, גם אותו האיש וגם כל החסידים שהיו באותו מעמד, לדיבורים הסתומים והמוזרים הללו של הצדיק. ונתארח אז בבית הצדיק מטלנא קרובו, נכד אחיו, הצדיק ר' מרדכי דוב ז"ל מהרנייסטופול, וגם הוא, כמובן, עמד ביחד עם כל החסידים בשעת הדלקת הנרות של דודו הצדיק, וגם הוא שמע את שאלתו המוזרה של הצדיק לאותו חסיד. וכשראה את תמיהתם של החסידים על כך, אמר להם הצדיק ר' מרדכי דוב:
אני אפרש לכם את דברי דודי זקני הצדיק. בגמרא אמרו: "מעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה", אולם יוצא מן הכלל הזה הוא בשעת נר חנוכה, שהרי נר חנוכה מצותה לכתחילה דוקא למטה מעשרה טפחים סמוך לקרקע, והשכינה יורדת אז למטה מעשרה, ובכתבי האריז"ל כתוב, שזהו בסוד "איתתך גוצא גחין ולחיש לה". וזהו מה שרצה הצדיק לרמז ולהזכיר.
למחר, בשעת הדלקת הנר השני, פנה שוב הצדיק מטאלנא לחסיד אחד, ואמר לו איזה דיבור בלתי מובן. ולקרובו הצדיק מהרנייסטופול פנה ואמר: הפעם כבר לא יעלה בידך כדאתמול.
ונתפעל מאוד הצדיק מהרנייסטופול ז"ל מרוח הקודש של הטלנאי ז"ל. סיפורי חסידים


חוד הפרשה


א. מה הפירוש "רובד שבעזרה"?  קיר מטבעות.  אבן שיש.  רצפה.  תליון.

ב. מהיכן למדים שהשטן מקטרג בשעת הסכנה?  "ויאסור אותו לעיניהם".  "הננו עבדים לאדוני".  "פן יקראנו אסון".  "מרגלים אתם".


שינון הלכה


שער השנאה א. איזה שנאה היא מצוה?
ב. אם תרצה שחברך ישנאך, מה עליך לעשות?

לוח הדף היומי

שבת

כ"ח כסלו

שמות

רסג-רעה

פה - פח

ראשון

כ"ט כסלו

שמות

רעו-רצ

פט - צב

שני

א' טבת

שמות

רצא-שב

צג - צו

שלישי

ב' טבת

שמות

שג-שטז

צז - ק

רביעי

ג' טבת

שמות

שיז-שכט

קא - קד

חמישי

ד' טבת

שמות

של-שמב

קה - קח

שישי

ה' טבת

שמות

שמג-שנז

קט - קיג

שבת

ו' טבת

שמות

שנח-שע

קיז-קכב





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael