אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
וישב

קולמוס העורך


בפרשתנו קוראים אנו לאיזה מצב נקלע יוסף הצדיק בהיותו נער בן שבע עשרה שנה ואיך שעמד בצדקו בנסיון גדול במצרים. ומיד הושלך לבית האסורים ואחר כך יצא משם בכבוד גדול ונעשה משנה למלך.
שואל הגה"צ רבי יהודא צדקא זצוק"ל (בספרו קול יהודה) וכי מדוע קיבל יוסף כזה עונש לשבת שתים עשרה שנה בבית האסורים מיד אחר שעמד בצדקו בנסיון כזה גדול, וכי זה שכר מצוה?
ומתרץ, כן, זו תורה וזו שכרה, אם אדם שואף לעמוד בצדקו ומוסר נפשו על כך דואגים לו מהשמים שלא יצטרך לעמוד שוב בנסיונות. וזה מה שקרה ליוסף, כל שנות בחרותו מגיל שבע עשרה בילה בבית האסורים, עבד את קונו ללא שום נסיונות בערוות הארץ שהיא מצרים. זו תורה וזו שכרה.
שבת שלום


נתיב הדרש


דרך חינוך
מנת סבל מלאה וגדושה של צרות ויסורים עברה עליו, על יוסף הצדיק עדי הגיעו למעמדו הרם ונישא כמשנה למלך בארץ מצרים. ולא היו בהם בכל הצרות והיסורים הללו בכדי לכפוף קומתו ולהזיזו מתמימותו ושלימותו. מה גדולה היתה גבורת נפשו בשעה שאחיו כולם הטילוהו לבור של נחשים ועקרבים והוא לא הרהר כנגדם ולא האשימם ברצח אח! והרי לדעתו נהג כהוגן וכהלכה כלפיהם ועתה הם שופכים דמו חינם, אלא שהוא קיבל עליו את הדין. יתירה מזו, כשהוא נחלץ חי מהבור על ידי הישמעאלים והמדיניים והנחשים לא פגעו בו, הרי ראה את עצמו זכאי ונקי. ועל אף זאת לא הטיל עוון אשמה על אחיו אלא קיבל את הכל כגזירה מן השמים.
ולאחר מכן, ברוב צרותיו שעברו עליו במצרים כשהוא מנותק מאביו שכה אהב, והנסיון שעמד בו אשר ניצח את הגדול והקשה שבאויבי האדם, היצר הרע - מנין היו לו כוחות הנפש להתגבר על כל אלה?
מחינוכו של אבא, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בחז"ל "נראית לו דמות דיוקנו של אביו". הביטוי "נראית לו" מתפרש בשתים: צורת דמותו של אביו נראית היתה לו והיתה עומדת חיה לנגד עיניו, ועוד: מלשון 'נראה הדבר וכשר בעיניו' והיינו, שדרכו של אביו בה חינך אותו היתה נראית בעיניו להמשיך בה ולא לזוז ממנה. ושתים שהן אחת הן. בכוח זה שדמות דיוקנו של אביו עמדה תמיד לנגד עיניו הוא לא זז מהדרך בה חינך אותו ועמד בכל צרותיו.
בגיל רך של שבע עשרה שנים בלבד נותק יוסף מחיק אביו יעקב, והכיצד לא יכלו לו כל צרותיו ונסיונותיו להעבירו על דעתו! והרי נסיונות כפולים ומכופלים באו ועמדו לפניו, נסיון העוני בימי עניו ומרודו, בהיותו עבד בבית אדונים זרים בארץ לא לו ובהיותו נתון בבור שביה על לא עוול בכפיו ולאחר מכן, בנסיון העושר, בעמדו על גרם רוח המעלה אפוף כבוד מלכות בתהילה ותפארת בקרב עם נכר עובדי גילולים. ומה עמד לו בכל אלה? דמות דיוקנו של אביו היא שעמדה לו בכל נסיונותיו, כי היא היא שהטביעה בו את חותם חינוכה וכנר תמיד האירה לו את דרכו.
זה כוחו של החינוך הטהור שאבא מחנך בו את בנו, והוא שעומד לו להתקיים בדרכו בכל מקום ובכל שעה ובכל התנאים והנסיבות.


בשבילי הפרשה


וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום (לז, ד). אבל אילו דיברו ביניהם, אולי היו באים לידי שלום. וזו עיקר הצרה בכל מחלוקת, שאין מגיעים לכלל הידברות, שאין האחד רוצה להאזין לזולתו ולהבינו. אילו ידעו הבריות להידבר ביניהם, היו על הרוב נוכחים לדעת, שאין להם על מה לריב כלל. רבי יונתן אייבשיץ זצוק"ל

וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדולמי (לח, כ).
סח רבי שמחה בונם מפשיסחה: צריך אדם שיהא לו רע (חבר) נאמן, אשר לפניו יוכל לגלות את נשמתו עם כל מסתורין שלה, מעלותיה ומגרעותיה, אפילו את כל העבירות שבידו - כיהודה לפני חבירו חירה העדולמי. ממעינות הנצח

ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה (לט, ו).
וכי לא מצאה התורה להעיד שבח על יוסף רק זה, וכי היופי שבח הוא ליהודי עובד ה', מה יש לו בזה? ואפשר לומר על פי מה שמובא בגמרא (ב"ב עה:) "עתידין צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה, והנה "ויה"י יוס"ף יפ"ה תא"ר ויפ"ה מרא"ה" עולה בגימטריא "קדוש קדוש קדוש". ולפי זה הכוונה על היופי דקדושה. איבא דאברהם - פיטסבורג

ותתפשהו בבגדו וגו' (לט, יב).
כתב באור החיים הקדוש "שמעתי בשם אנשי אמת כי דיוקן האב תגביר כח הקדושה בבן ותמנעהו מבוא אל התיעוב", ועל כן יוסף הצדיק כשרצה להתגבר ולנצח את יצרו, היה מצייר נגד עיניו צורתו של יעקב אבינו ע"ה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו.
אולם זה וודאי שתועלת זו להגביר כח הקדושה בבן הוא רק כשהאב ירא וחרד לדבר ה' ולא קלקל את הצלם אלקים, אבל כשהוא מקלקל את הצלם אלקים, איך יגביר ויפעיל דיוקנו כח קדושה בבנו... תפארת שמואל - אלכסנדר

וירא שר האופים כי טוב פתר (מ, טז).
שאלו את רבי מאיר שלום מפוריסוב: מה ראה יוסף לפתור של שר המשקים לטובה ושל שר האופים לרעה? ענה הצדיק: סיפורו של שר המשקים הכיל רק מפעלות ה', גפן שעלתה כפורחת, אשכולות בשלים ונץ עולה - בעוד חלומו של שר האופים התבסס רק על "כוחי ועוצם ידי", סלים ומיני מאפה, מעשה ידי אדם. חלום כזה איננו מבשר טובות... ממעינות הנצח


דרך הלכה


הלכות שבת
דיני קידוש - ב
א. נפסק בשולחן ערוך (סימן רע"ג) שאין קידוש מועיל אלא במקום שסועדים. ונחלקו הראשונים אם זה דין דאורייתא או שזה דין דרבנן. אבל למעשה לדעת כולם, הקידוש מועיל רק במקום שיש סעודה לאחר הקידוש.
בדין "מקום סעודה" נחלקו הראשונים אם כשקידש בפינה אחת שבחדר והלך לאכול אחר כך בפינה אחרת אם זה נחשב מקום סעודה או שצריך לקדש שוב. למעשה נפסק בשולחן ערוך שמפינה לפינה נחשב מקום סעודה, אבל המשנה ברורה (שם) כתב שלכתחילה אין לנהוג כן כי יש פוסקים שהחמירו בזה, ורק אם דעתו לזה לפני שבירך ברכה אפשר להקל.
אם רואה את המקום שקידש בו ממקום שרוצה לאכול כעת, כתב השולחן ערוך שיש אומרים שזה מועיל להחשב מקום סעודה, או כשקידש בבית ורוצה לאכול בחצר. ומכל מקום כתב שם המשנה ברורה שאין להקל בזה אלא בשעת הדחק.
אם כשקידש היה בדעתו לאכול באותו בית בחדר אחר, אפשר להקל כשרואה את המקום ממקום שקידש, וכתב בשיבולי הלקט שאפשר להקל אף בלא שרואה את מקומו. ב. קידוש במקום סעודה זה לאו דוקא סעודת פת ממש, אלא גם כשאוכל כזית מיני מזונות מועיל. ופירות לא מועילים, ורק בשעת הדחק כשחלש לבו ואין לו מזונות אפשר להקל באכילת פירות, וזה דוקא בקידוש היום אבל לא בקידוש הלילה.
ג. בשעת הדחק יכול גם לקיים קידוש במקום סעודה על ידי ששותה רביעית יין בנוסף לכוס הקידוש.


אורחות צדיקים


הרה"ק רבי חיים מטשרנוביץ זצוק"ל
רבינו היה בנו של הרה"ג רבי שלמה זי"ע והיה מגדולי תלמידיו של המגיד ממעזריטש זי"ע, הרה"ק רבי מיכל מזלוטשוב זי"ע, וכיהן כאב"ד במאהלוב וואלחיי באטשאן קעשנוב ובטשרנוביץ - על שמה נקרא עד עצם היום הזה.
שמו של רבינו נתפרסם בעיקר בגודל קדושת השבת שיקדה בליבו ללא מצרים, וכפי שמספרים שביום שישי לאחר חצות היום גבהה קומתו בראש אדם, וכן בגדי השבת שלו היו ארוכים מאוד, ביחס לבגדי ימות החול - דבר שהעיד על הגבהת קומתו.
ספור נפלא המלמד על כך שקדושת השבת יקדה ברבינו - מספרים כי אדם פשוט בעיירה מרמורש ראו בו מדרגות גבוהות ורמות ביום השבת, עד כדי כך שבשבת לא ישן כלל, ובכל יום השבת היה רץ אנה ואנה בחצרו וצעק "הייליגער שבת", ומיד לאחר השבת חזר למצבו הרגיל.
בראות רב העיר כי המעשה נשנה כמה פעמים שאלו בימות השבוע לפשר הדבר, ונענה האיש וסיפר כי פעם נקלע לרגל מסחרו לעיירה בה שהה רבינו, ומאחר ולא היה לו היכן להשאיר את כספו, החליט לתיתו לרבנו, ויהי כבואו לבית רבינו, שמע שרבינו לומד את פרשת השבוע במתיקות עילאית כדרכו בקודש, ולפתע באה לביתו אלמנה אומללה בבכיה גדולה שביתה היחידה אשר מאורסת זה כשנה, עומדת להכלם על ידי ביטול השידוך עקב אי יכולתה לעמוד בהתחייבות, רבינו נענה ואמר לה כי בביתו אין לו מאום, וכעת השעה מאוחרת ולמי יכול הוא לפנות?
כשראה האורח את עגמת נפשו של רבינו, נענה ואמר, כי את סכום הכסף שיש לו עמו נותן הוא לאלמנה לצרכי הנשואין, וכשמוע זאת רבינו צהלו פניו ובירך את האורח בברכות לרוב. לאחר השבת שאל רבינו את האורח באיזה ברכה רוצה הוא במיוחד, נענה האורח ואמר, כי חפץ הוא להרגיש את קדושת השבת כפי שרבינו חש. בתחילה אמר לו רבינו כי אין כדאי לו לבקש זאת כי מדריגה גדולה היא, אך משהפציר מאוד בירכו רבינו , "ועתה לאחר מספר שבתות חש אני כי אין בכוחי לישא במדרגות אלו, ועל כן אסע אל רבינו ואבקשו כי יקח ממני מדרגות אלו" - סיים האיש את סיפורו.
רבינו נסתלק בכ"ז בכסלו תקע"ג והותיר אחריו ברכה את ספריו הידועים "באר מים חיים", "סידורו של שבת", "ארץ החיים", ו"שער התפילה".


מסילות הזוהר


הצדיקים מגינים על הדור
ת"ח כמה בישין וכו': בוא וראה כמה רעות עברו על יעקב כדי שלא יתדבק ביצר הרע ההוא, ויתרחק מחלקו, ומשום זה סבל כמה עונשים כמה רעות ולא שקט.
פתח ואמר "לא שלותי" וגו': בוא וראה, כמה רעות סובלים הצדיקים בעולם הזה, רעות על רעות מכאובים על מכאובים, כדי לזכותם לעולם הבא.
יעקב כמה סביל וכו': יעקב, כמה סבל תמיד רעות על רעות, כמש"א, "לא שלותי" - בבית לבן, ולא יכולתי להנצל ממנו, "ולא שקטתי" - מעשו, מאותו הצער שציער אותי הממונה שלו. ואח"כ הפחד מעשו עצמו. "ולא נחתי" - מן דינה ומן שכם.
ויבא רגז: זה הוא הרגז והמבוכה של יוסף, שהוא קשה מכולם, כי מתוך אהבתו של יעקב אל יוסף, שה"ס הברית, נכנס יעקב למצרים. ועל כן אהב אותו כל כך. משום שלאח"כ כתוב, "ואזכר את בריתי", שכל הגאולה היה בשבילו, להיות השכינה נמצאת שם עמו. עם הברית - שהוא יוסף, וע"כ היה המבוכה של יוסף, קשה עליו יותר מכל הצרות שבאו עליו.
וישב יעקב בארץ מגורי וגו': ר' יוסי פתח, "הצדיק אבד ואין איש שם על לב" וגו'. "הצדיק אבד" - בזמן שהקב"ה מסתכל בעולם, והעולם אינו כראוי להיות, והדין נזדמן לשרות על העולם, אז לוקח את הצדיק הנמצא ביניהם, כדי שהדין ישרה על כל האחרים, ולא יהיה מי שיגין עליהם.
דהא כל זמנא וכו': כי כל זמן שהצדיק שורה בעולם, אין הדין יכול לשלוט על העולם, מאין לנו זה, ממשה, שכתוב, "ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו" וגו'. ומשום זה הקב"ה לוקח את הצדיק מביניהם ומעלה אותו מן העולם, ואז נפרע ומקבל את שלו. סוף הכתוב, "כי מפני הרעה נאסף הצדיק", פירושו, מטרם שיבא הרע לשלוט בעולם נאסף הצדיק. פירוש אחר, "כי מפני הרעה" - זה הוא היצר הרע, שהסית והדיח את העולם.
ת"ח יעקב שלימו וכו': בוא וראה יעקב בחיר שבאבות היה, והוא היה עומד להמצא בגלות, אבל מתוך שהוא צדיק נעצר הדין, ולא שלט בעולם, כי כל ימיו של יעקב לא שרה הדין על העולם, והרעב נתבטל.
ואוף הכי ביומוי וכו': וכמו כן בימיו של יוסף, שהוא צורתו של אביו, לא היתה נמצאת הגלות, משום שהוא הגין עליהם כל ימיו, כיון שהוא מת, מיד שרתה עליהם הגלות, כמש"א, "וימת יוסף" וגו', ונסמך לו "הבה נתחכמה לו", וכתוב, "וימררו את חייהם" וגו'.
כגוונא דא וכו': כעין זה, בכל מקום שנמצא צדיק בעולם, הקב"ה מגין על העולם בשבילו, וכל זמן שהוא חי, אין הדין שורה על העולם. וכן למדנו. פירוש הסולם פר' וישב סעיפים יב - יט


מעשה שהיה


ווידויו של החולה המשכיל
אחד ממנהיגי המשכילים הכופרים חלה, ולפני מותו קרא אליו את כל חבר מרעיו והתוודה בפניהם על כל פשעיו בהודיעו להם שכל מה שלימד אותם כל ימי חייו הכל שקר והבל ורעות רוח, ושידעו שמוכרחים ללכת בדרך התורה והמצוה שניתנה מסיני שזה ורק זה אמת היא, וכל השאר הוא שקר. הם נדהמו למשמע אזנם וטענו כלפיו, הרי כל השנים שבהם הלעטת אותנו בתורתיך ודעותיך גם כן טענת שרק זה האמת וזאת היא הדרך וכו', ומי ערב לכך שמה שאתה אומר עכשיו זהו האמת, ואולי מה שאתה טענת כל השנים זו היא האמת, ולא מה שאתה דורש לנו עכשיו לפני מיתתך.
ענה להם מנהיגם גם אני חשבתי הרבה בדרך זה, כי אולי כעת אני טועה, ולא כל השנים, ומהרהורים אלו עצמם באתי להכרה שרק תורתינו הקדושה היא תורת אמת וכל התורות והדיעות אחרות הם שקר וכזב, כי התחלתי להרהר מדוע תמיד שומעים שרק רשעים לפני מותם מתחרטים על דרכם בחיים ועושים תשובה, ומדוע לא שמעתם ולוא פעם אחת להיפך שיהודי שומר תורה ומצוות יתחרט לפני פטירתו על דרכו בחיים, ויתחרט על כך ששמר תורה ומצוות, ויכפור ח"ו בכל, ויתהפך אז לרשע, הרי זה אומר דרשני.
ומזה באתי להכרה שלדגול בשקר יכולים רק בעולם השקר, שאז חומר הגוף ותאוותיו מסתירים את האמת ונגעי לבבו ותאוותיו מונעים מהאדם לראות ולהרגיש את האמת לאמיתה, מה שאין כן כשמתקרבים כבר להעולם האמת לפני הפטירה ואז חומריות הגוף ותאוותיו מתחילה להתפורר וקרני האמת שכבר מתנוצצים יכולים לזרוח מבעד לסדקים שישנם כעת בגוף, ולהאיר את עיני השכל באור האמת, אז מרגישים בברור מהי האמת ומהו השקר, ולכן אני חוזר על דברי ומזהיר אתכם עזבו את דרכיכם העקלקלות והשקרים והכזבים ששניתי לכם כל ימי חיי, ודבקו בתורת ה' שרק היא האמת היחידה. מאמר מרדכי


חוד הפרשה


א. מה הפירוש "זועפים"?  כועסים.  עצבנים.  חולמים.  עצבים.
ב. מה הפירוש "סלי חורי"?  סלים גדולים.  סלים קטנים.  סלים של נצרים קלופים חורין חורין.  תשובות א, ג, נכונות.


שינון הלכה


שער הרחמים
א. איך יעמוד האדם במידת הרחמים?
ב. איזה רחמנות היא יותר גרועה מאכזריות?

לוח הדף היומי

שבת

כ"א כסלו

שמות

קפג-קצז

נז - ס

ראשון

כ"ב כסלו

שמות

קצח-קי

סא - סד

שני

כ"ג כסלו

שמות

ריא-רכה

סה - סט

שלישי

כ"ד כסלו

שמות

רכו-רלז

סט - עב

רביעי

כ"ה כסלו

שמות

רלח-רמב

עג - עו

חמישי

כ"ו כסלו

שמות

רמג-רנב

עז - פ

שישי

כ"ז כסלו

שמות

רנג-רסב

פא - פד

שבת

כ"ח כסלו

שמות

רסג-רעה

פה - פח





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael