אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
תולדות

קולמוס העורך


לאחר שיעקב קיבל את ברכות יצחק אביו פחדה רבקה אמו ואמרה לו "ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה, וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך, עד שוב אף אחיך ממך" (כז, מד-מה). אמר הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב זצוק"ל: זה תלוי בזה, אימתי תשוב חמת אחיך אחיך? עד שוב אף אחיך ממך - כאשר תרגיש בקרבך כי שב כעסך מעל אחיך, תדע שגם כעסו שב מעליך, כי "כמים הפנים אל פנים, כן לב האדם לאדם".
שבת שלום


נתיב הדרש


הקול קול יעקב והידים ידי עשו
לאחר שחקר יצחק את יעקב, פסק: "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". לכאורה קשה על יצחק אבינו ע"ה שאמר לעשו "ועשה לי מטעמים וגו' בעבור תברכך נפשי" (פסוק ד'), הלא יצחק החזיקו לצדיק כי היה שואל אותו אבא האיך מעשרין את המלח (ב"ר פס"ג ט"ו), ולמה אמר לו שיקיים כיבוד אב שלא לשמה, בשביל לקבל את הברכות.
ויש לומר על פי דברי קדשו של זקני ה"אוהב ישראל" בשם הרה"ק ר' נחמן קאסוויר זי"ע, דהנה מסתמא דיבורו של יעקב אבינו ע"ה היה תמיד בנחת ובלשון רכה, ודיבורי עשו להיפך בלשון מדברת גדולות, והנה עשו היה מתיירא שלא יבוא יעקב בתחבולות לחטוף את ברכותיו, ולזה התחכם יצחק והשיא לעשו עצה שבבואו עם הצידה ידבר עמו בלשון רכה כלשון יעקב, וזה יהיה סימן מובהק ליצחק שזה עשו, דמסתמא אם היה יעקב בא בתחבולות היה משנה טעמו לדבר בלשון עשו כדי שיחשוב אביו שהוא עשו, אבל רבקה אמנו ידעה מזה ואמרה ליעקב בנה "לאמר" היינו שידבר עם יצחק בלשונו הרכה כדרכו תמיד, כי "הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמור" (פסוק ו') היינו שפקד על עשו שבבואו לפניו עם צידתו ידבר בלשון רכה, שיהיה לו סימן שאכן זה עשו, עכת"ד.
ובספר "אמרי יהודה" להרה"צ ר' לייבוש זצ"ל מברעזאן מוסיף על זה דזה הפירוש "הקול קול יעקב והידים ידי עשו", כלומר ששני הסימנים מתאימים, שידיו ידי עשו וגם מדבר בלשון יעקב כפי שהיה המדובר ביניהם.
והנה יעקב אבינו ע"ה מכח הצנע לכת שלו, מן הסתם, בכל פעם שהיה מדבר עם אביו היה אומר שמקיים כיבוד אב כדי לזכות לברכת "למען יאריכון ימיך" (שמות כ, כב), כדי להסתיר את עבודתו מאביו, ועשו אדרבה היה מתגאה ואומר שמכוון לשמה, ועתה שרצה יצחק אבינו שעשו ידבר כלשון יעקב, אמר לו שיאמר בעת שיביא את המטעמים, שמביאם כדי שיברכו, שזה דרכו של יעקב, וכל זאת גילתה לו אמו, ואמרה לו שיאמר כן לאביו "בעבור תברכני נפשך", ובשמוע יצחק דברים אלה, אמר "הקול קול יעקב" כאמור. ירבה תורה - וואידיסלאב


בשבילי הפרשה


וידו אוחזת בעקב עשו (כה, כו).
צריך להבין למה אחז יעקב בעקב עשו ומה הענין בזה. ונראה לומר על פי מה שאמרו חכמינו ז"ל במס' שבת (נו) דכל שבידו למחות בעוברי עבירה ולא מיחה נתפס בעוונו. וכיון דעשו רצה לצאת לפתח עבודה זרה אם כן היה מחובתו של יעקב למחות בו כי הרי כבר קיים את התורה בעודו במעי אמו. וזה ענין "וידו אוחזת בעקב עשו" - לעכבו ולמנעו מלצאת לעבודה זרה, ומובן לפי זה ביתר שאת ענין "ויתרוצצו" דהיינו שיעקב התרוצץ באחיו למונעו מעבירה. איבא דאברהם - פיטסבורג

ויעש להם משתה ויאכלו וישתו... וילכו מאתו בשלום (כו, ל-לא).
בשולחנו של הרבי מקוצק ישב לו חסיד, מפזם לעצמו ניגון עליז וכולו שופע נחת רוח מעצמו. הבחין בו הרבי. פנה אליו ואמר:
באנשי אבימלך כתוב "ויעש להם משתה ויאכלו וישתו וילכו מאתו בשלום". להסב לשולחנו של יצחק אבינו, לאכול מסעודתו ולשתות מיינו וללכת מאתו בשלום בלא התעוררות הלב, כאילו לא קרה מאומה, מבלי לחשוב מה גדול הוא האלוקים שיצחק עובד אותו, ומה אעשה אני בשובי לביתי עם אלילי? ללכת סתם כך בשלום מעם יצחק - רק גוי מסוגל לטמטום לב מבעית כזה... ממעינות הנצח

ותכהין עיניו מראות (כז, א). מובא במדרש (ב"ר פס"ה ה') וברש"י הביאו: כשנעקד יצחק על גבי המזבח וכו' וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו לפיכך כהו עיניו.
ולכאורה קשה להבין וכי בשביל שהיה צדיק ובעל מסירות נפש עד שמלאכי השרת בכו עליו, נעשה סגי נהור. "זו תורה וזו שכרה".
ויש לומר דאין זה עונש או מכה ח"ו, אלא דמרוב קדושה שקיבל בעיניו מדמעות המלאכים, כשהזקין והוסיף קדושה על קדושתו לא היה יכול להביט על העולם הגשמי. ירבה תורה - וואידיסלב

ותקח רבקה את בגדי עשו וגו' (כז, טו).
באמת לא היה יעקב צריך לברכת יצחק, כי היה ראוי מעצמו, אך רבקה שראתה שיהיו בני ישראל בגלות ואז ילבישו את בגדי עשו ח"ו, וברכת יצחק תעמוד להם בימים הללו לימינם. חידושי הרי"מ - גור


דרך הלכה


פתיחת דלת המקרר בשבת
במקרר מותקן טרמוסטט שכשיגיע הקור למידת קור מסויימת תפסיק פעולת המקרר, וכשפותחים את דלת המקרר כשלא פועל, נכנס חום למקרר ועל ידי זה נגרם שהמקרר יתחיל לפעול מוקדם יותר.
א. הפוסקים דנים מתי מותר לפתוח את דלת המקרר. ה"אגרות משה" כתב שטוב לנהוג לפתוח את המקרר רק בזמן שפועל, וכן סובר הגרש"ה ואזנר וכן בשו"ת "מנחת יצחק" כתב שאסור לפתוח את המקרר בזמן שאינו פועל, והטעם כנ"ל שעל ידי הפתיחה גורמים לזרז את הפעלת המקרר. והגר"ח קניבסקי אמר לי שאומרים בשם ה"חזון איש" שבסוף ימיו החמיר גם כשהמקרר פועל, ואמר הגר"ח שאצלם בבית לא נהגו כן אלא פתחו כשהוא פועל. ובשו"ת מנחת שלמה התיר לפתוח את המקרר גם בזמן שאינו פועל.
ב. מקרר שיש בו ווסת שאם מסובבים את הווסת למידה מסוימת, זה גורם שהמקרר יפעל שלא על פי הטרמוסטט אלא לפי זמן, כגון שיכבה למשך רבע שעה וידלק רבע שעה בקביעות, מקרר כזה כשמכוונו מותר לפתחו גם בזמן שאינו פועל.
ג. אם שכח לנתק את הנורה שבמקרר לפני שבת כדי שלא תדלק כשפותח את דלת המקרר, אסור לפתוח את המקרר בשבת. וכתב באגרות משה שאם עיקר מאכלי שבת מונחים במקרר מותר לומר לגוי שיפתח את המקרר, וגם מותר לומר לגוי שיכבה את המנורה, כדי שגם אחר כך יוכל היהודי לפתוח את המקרר.
ד. הגר"ש אויערבך הורה שאם פתחו את המקרר כשהנורה דלקה, לא נאסר האוכל בדיעבד כי לא נעשה מעשה איסור באוכל עצמו, בשבת.


אורחות צדיקים


אורחות צדיקים
הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב זצוק"ל
רבינו הוא בנו של הרה"ק רבי יצחק מווארקי זצוק"ל.
כשהיה מתייצב לפני השרים כדי לבטל גזירות היה בלי אמר ודברים משפיע עליהם בקומתו התמירה ובדמותו האצילה האומרת כולה הוד וכבוד, ובפניו המפיקים זיו והעטורים זקן ארוך היורד לו על מדותיו ושתי הפיאות המסתלסלות ויורדות לו משני עברי פניו, בעיניו המישירות לראות נכחן תבע את עלבונם של בני עמו שכופים אותם לעבור על מנהגי אבות שמקובלים מדורי דורות. ולא יכלו השרים להשיב פני הרב האציל ריקם. הם ראו את מסירות נפשו הגדולה בעד הענינים האלה ולא מצאו און בנפשם לסרב לו. וכך היה תמיד יוצא מלפניהם כשחפצו ניתן לו והגזירה הרעה בטלה ומבוטלת.
כשיצאה גזירת "גזירת הזקן והפאות" בפולין נסע רבינו מיד אל השר כדי לבטל את הגזירה. בבואו אל לשכת השר מצא שם עוד אציל רם מעלה, מידידיו של השר. כשמסר רבינו את בקשתו לשר וחיכה לתשובה קלטה אזנו והבין מתוך דברי האציל האורח שאומר אל השר שהיה כדאי להסיר את זקנו הארוך בשביל המוזיאום. על רבינו נפל פחד גדול ומורא, ובהיותו בכלל חלש, כשלו ברכיו והוא נפל מתעלף ארצה. בקושי השיבו את רוחו אל קרבו. השר בראותו כמה עגמת נפש וצער גורמת הגזירה הזאת לרב היהודי, החליט לבטל את הגזירה לפי שעה, ולרבינו נתן תעודה אישית בה אוסר השר בכל חומר הדין למישהו לפגוע בו בגלל לבושו ובגלל הזקן והפיאות שלו.
נאמר במשנה באבות (פ"א): "אהב את המלאכה ושנא את הרבנות". שאל רבינו: אל מי מכוונים הדברים, האם אל הרב או אל בעל המלאכה? הרב הרי אינו יודע לעשות מלאכה, ואם יעשה מי יורה ומי ידין? ובעל המלאכה הרי אינו יכול להיות רב, ממילא מה יש להזהירו שישנא את הרבנות? ותירץ: אלא שהדברים מכוונים לשניהם גם יחד. הכיצד? בכל מעשה שהאדם בא במגע ומשא עם עוד אנשים יכול הוא להיות אדון ורב עליהם, או להיות נכנע כעבד להם, ולכן המשנה אומרת לכל אדם לאהוב בכל דבר את המלאכה שבו ולא את הרבנות, השררה, ואף הרב יכול לשרת את הבריות בתורת עבד כמו שנאמר בגמרא (הוריות י) "עבדות אני נותן לכם".
נסתלק בד' בכסלו שנת תרל"ח
לוקט מהספר "מגדולי התורה והחסידות"


מסילות הזוהר


האם הברכות שבירך יצחק את יעקב נתקיימו
רבי יוסי ברבי וכו': ר"י בר"ש בן לקוניא אמר לרבי אלעזר, האם לא שמעת משהו מאביך, למה לא נתקיימו הברכות שברך יצחק את יעקב, והברכות שברך יצחק את עשו נתקיימו כולם.
א"ל כל אינון וכו': אמר לו, כל הברכות האלו נתקיימו, וכן ברכות האחרות שהקב"ה ברך את יעקב נתקיימו. אבל בתחילה לקח יעקב את כל הברכות רק למעלה - משמים וארץ העליונים, וע"כ הם אצלו מחוסרי השלמות, כל עוד שלא לקח מלמטה כנ"ל בסמוך, ועשו לקח למטה, ולאחר כך כשיקום מלך המשיח, יקח יעקב מלמעלה ומלמטה, דהיינו גם משמים וארץ התחתונים, ויאבד עשו מכל, ולא יהיה לו חלק ונחלה וזכרון בעולם. וז"ש "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", מפני שיאבד עשו מכל ויירש יעקב שני עולמות עולם הזה, דהיינו שמים וארץ התחתונים, ועולם הבא דהיינו שמים וארץ העליונים. ואין לשאול הלא גם מטרם ביאת המשיח מקבל יעקב משמים וארץ התחתונים, דהיינו בזמן בהמ"ק, ובשבתות ויו"ט, ועל ידי תפלות. הענין הוא כיון שאינם בקביעות תמיד, אינם נחשבים לקבלה, אבל לעתיד יהיה זה בקביעות.
ובהאי זימנא כתיב וכו': ובעת ההוא כתוב "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה", מלוכה ההיא שלקח עשו בעולם הזה, תהיה להקב"ה בלבדו. ושואל וכי עתה אין המלוכה של הקב"ה, ואומר, אלא אע"פ שהקב"ה שולט למעלה ולמטה, הרי נתן השליטה לעמים האחרים, לכל אחד ואחד נתן חלק ונחלה בעולם הזה, להשתמש בו. ובעת ההיא יקח מכולם את המלוכה, ותהיה כולה שלו, שכתוב, "והיתה לה' המלוכה" - לו בלבדו.
שכתוב, "והיה ה' למלך" וגו'.
ויהי אך יצא יצא יעקב וגו': ר"ש אמר, "אך יצא יצא", ב' יציאות הללו למה, ומשיב, אלא אחת היא של השכינה, ואחת היא של יעקב, כי כשנכנס יעקב נכנסה עמו השכינה, ונתברך לפני השכינה, כי יצחק היה אומר הברכות והשכינה הסכימה עליהם. וע"כ כשיצא יעקב יצאה עמו השכינה, וז"ש "אך יצא יצא יעקב", ב' יציאות כאחד.
"ועשו אחיו בא מצידו": ושואל מן הציד לא כתוב אלא מצידו, ואומר, שהוא להורות שהוא צידה של עשו, שאין בו ברכה. ורוח הקודש צוחה ואמרה, "אל תלחם את לחם רע עין".
ויעש גם הוא מטעמים וגו' יקום אבי וגו': דיבורו היה בעזות, ברוח עזה. יקום אבי היא מלה שאין בה טעם בוא וראה מה בין יעקב ועשו. יעקב אמר בבושה לפני אביו, בענוה. מה כתוב, "ויבא אל אביו ויאמר אבי". מה ההפרש בין זה לזה - בין לשון עשו ללשון יעקב, יעקב שלא רצה להפחיד אותו, דיבר בלשון תחנונים, "קום נא שבה ואכלה מצידי", ועשו אמר, "יקום אבי", כמו שאינו מדבר עמו, אלא מדבר לתוך עצמו.
ת"ח, בשעתא דעאל וכו': בוא וראה בשעה שנכנס עשו, נכנס עמו הגיהנום, נזדעזע יצחק ופחד, שכתוב, "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד". ושואל, כיון שכתוב ויחרד יצחק חרדה גדולה, למה לו לכתוב עוד, עד מאוד. ואומר, אלא שלא היה עוד פחד ואימה על יצחק גדולה כמוהו, מיום שנברא, ואפילו באותה שעה שנעקד על המזבח, וראה את המאכלת עליו, לא נזדעזע, כבאותו שעה שנכנס אליו עשו וראה את הגיהנום שבא עמו, אז אמר, "בטרם תבא ואברכהו גם ברוך יהיה" מפני שראיתי השכינה שהודתה על אלו הברכות.
פירוש הסולם סעיפים קנ"ג - קנ"ט


מעשה שהיה


התורה היא הפרנסה
דמות מיוחדת במינה בשכונת שערי חסד בירושלים היה ר' בצלאל גולדשטיין זצ"ל, שכולם הכירוהו בכינוי "בצלאל החלבן", על שום שפרנסתו באה לו מחלוקת חלב בבתים, כמנהג הימים ההם.
ר' בצלאל זה, לא רק שעשה את מלאכתו עראי, אלא שהיה תמיד שקוע כל כולו בתורה, גם כאשר הסתובב עם כדי החלב בידו, והש"ס היה שגור על פיו, עם רש"י ותוס'. בימים ההם היה נפוץ הסיפור על הגאון רבי זליג בנגיס זצ"ל, שלאחר עלותו ארצה שח פעם לרעייתו הרבנית, כי גמר אומר שלא לקבל משרת רבנות כאן, הכל מפני שבימיו הראשונים בארץ פגש את ר' בצלאל החלבן שנכנס אתו לשיחה בלימוד, והרב בנגיס כה התפעל מידיעתו בש"ס, עד שאמר: אם החלבנים בירושלים הם תלמידי חכמים כה גדולים - הרי אין שיעור לגדולתם של רבני ירושלים, ואם כך, מה לי לחפש להיות רב במקום כזה?
על מידת היותו שקוע כולו בתורה, תעיד העובדה, שאם התעוררה לו קושיא בלימוד ובדרכו מוצא תלמיד חכם - היה שוכח את עבודתו ושוקע בשיחה למדנית, ולא פעם קרה שבכלל היה שוכח לחלק את החלב, דבר שגרם לכך שלקוחותיו קנו חלב במקום אחר, והוא היה נשאר עם סחורתו באין דורש, וגם בלי פרנסה.
אני עצמי - אמר הגה"צ רבי שלום שבדרון זצוק"ל - שידעתי על טבעו זה של ר' בצלאל, נהגתי להתחמק ממנו כל אימת שראיתי אותו מרחוק עם כדי החלב, כדי שלא יפסיק מעבודתו ולא יפסיד את פרנסתו. והנה, פעם אחת, בעוברי באחת מסמטאות שערי חסד, מבחין אני ממרחק לא גדול בר' בצלאל וכדיו בידיו כשהוא יורד בשיפולי הרחוב, והוא נראה לי מהורהר ושקוע במחשבותיו. מיד הבנתי שקושיא מנקרת לו במוח ומיד יעצור אותי. נהגתי כתמיד וחמקתי מיד לסימטא אחרת, אבל הוא ראה אותי והתחיל לרוץ אחרי: ר' שלום, ר' שלום, יש לי קושיא עצומה על התוס', ובעודו רחוק ממני הוא מפרט את קושייתו: "הנה, התוס' בבא מציעא אומר כך", אבל אני עשיתי את עצמי כלא שומע, והמשכתי להתרחק ממנו. ר' בצלאל לא הירפה, אלא המשיך לצעוק כלפי: מה קרה, למה אתה בורח, האם הקושיא אינה מוצאת חן בעיניך? אמרתי בליבי, אם כך הדבר, צריך אני להסביר לו את סיבת בריחתי, ואמנם ניגשתי אליו ואמרתי לו: ר' בצלאל, אם אתעכב על ידך לשמיעת הקושיא - אתה תפסיד את הכנסתך, שהלא מכירת החלב היא הפרנסה שלך!
התבונן בי ר' בצלאל בעיניו היוקדות אש ואמר: ר' שלום, התורה היא הפרנסה!
נלקט מהספר "שאל אביך ויגדך"


חוד הפרשה


א. איזה טעם יש לצבי?  כבשר העוף.  כבשר הגדי.  כבשר אייל.  כבשר הדג.

ב. מדוע הקדים בלעם ברכה לקללה?  כי עשו מכר בכורתו.  שנאמר "גם ברוך יהיה".  שרשעים תחילתם שלוה וסופן יסורין.  שהצדיקים תחילתם יסורין וסופן שלוה.


שינון הלכה


א. איך אפשר לדעת אם יש לאדם את מדת הבושת?
ב. מי שרוצה להרגיל את עצמו להתבייש מה יעשה?

לוח הדף היומי

שבת

כ"ט חשוון

ויחי

תשסח-תשעז

רמה-רמח

ראשון

א' כסלו

ויחי

תשעח-תשצא

רמט-רנג

שני

ב' כסלו

ויחי

תשצב-תת

רנג-רנו

שלישי

ג' כסלו

ויחי

תתא-תתטז

רנז-רסא

רביעי

ד' כסלו

ויחי

תתיז-תתל

רסא-רסד

חמישי

ה' כסלו

ויחי

תתלא-תתמד

רסה-רסט

שישי

ו' כסלו

ויחי

תתמה-תתס

רסט-רעג

שבת

ז' כסלו

שמות

א - יג

א- ד





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael