אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
עקב

קולמוס העורך

הגאון הרא"י פאם זצ"ל - ראש ישיבת תורה ודעת סיפר ששמע פעם, איך שאמא אחת הוכיחה את ילדה בן השלוש "אתה ילד רע"! פרץ הילד בבכי מר וצורח, ובקושי גדול הרגיעה אותו אימו.
אילו התבטאה בלשון כגון: "חדל ממעשה הרע הזה", לא היה כואב לו במדה גדושה כזאת, שמות וביטויים של גנאי לא יזכרו ולא יפקדו במחנה ישראל. הבנים מקבלים רגש נחיתות, וקשה לתקן את המעוות הלזה.
אמר פעם: אימי ע"ה גם לא דיברה מעולם "לשון הרע". לא משום שלמדה את ההלכות, אלא פשוט משום שלא ראתה שום רע על הזולת, וכך יכלה לדבר אך טוב על כל בן אדם.
לשון נקיה
שבת שלום


נתיב הדרש

מי קרוי "אדם"
מסופר על הרב בעל "עוללות אפרים" שבא לפני המושל בדבר בקשה טובה ליהודי המקום. הכומר, אוייב היהודים, דרש מהמושל שלא ישמע לקול הרב, תוך שהטיח אשמה חמורה על היהודים, אשר נאמר בתלמוד שלהם "אתם קרויים אדם, ואין הגויים קרויים אדם", הם חושבים אותנו לבהמות - ובאים לבקש מאתנו טובות?!
ענה הרב בשפה ברורה: "כמה גדולים דברי חכמים שאמרו שאסור לו לגוי ללמוד תורה. יכול הוא לקרוא את הדברים - ולא להבין בהם מאומה! אמת, בנביא נאמר (יחזקאל לד, לא) "אדם אתם", ומזה דרשו חכמינו (יבמות סא.) שאנו קרוים אדם ולא הגויים. אך למה הכוונה? מתוך כל ארבעת שמות הנרדפים: איש, גבר, אנוש, אדם - רק שלושה מהם מצינו בלשון רבים. אישים, גברים, ואנשים. מה שאין כן "אדם" - אין אומרים "אדמים", כי אחד הוא ויחיד, ואין לו רבים.
וזו היתה כוונת חכמים. הגוים - אנשים הם, רבים, כי מהו הקשר שבין יושבי העיר הזאת לבני עיר אחרת, מה איכפת לאדם אם שכנו רעב? אבל עם ישראל קרוי אדם, משום שהוא עם אחד ומאוחד, אם יהודי במדינה אחת סובל, יצטער היהודי שגר במקום אחר, אם השכן רעב, נחלץ לעזרתו. מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ - בכך גם עליכם להודות!"
המושל אישר את נכונות הדברים, וציין בשבח את העזרה ההדדית בין היהודים, אשר ראויה היא לקנאה, ואין אצל הגויים כדוגמתה. וכמובן, מילא אחר בקשת הרב, לטובת אחיו היהודים.
אומר הבן איש חי (מובא ב"ברכת חיים") שבעוד כמה מקומות אנו מוצאים את ההבדל הזה.
בפרשתנו "בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה" (י, כג), נאמר "בשבעים נפש" (במקום שבעים נפשות). וכן מוצאים אנו שנאמר (בבראשית מו, כז) "כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים", ובשמות נאמר (יט, ב) "ויחן שם ישראל נגד ההר", וכן עוד כיוצא בזה.
לעומת זאת, אומות העולם הם נפשות נפשות, אצל עשו שלקח עמו בסך הכל את שלושת נשיו וכמה ילדים, נאמר בו (בראשית לו, ו) "ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו..."


בשבילי הפרשה

והיה עקב תשמעון (ג, יב).
אפשר לבאר בדרך רמז שמשה רבינו ע"ה אומר לישראל "והיה" - לשון שמחה, מתי יש שמחה, אם "עקב תשמעון" - אם בסוף הגלות "תשמעון את המשפטים האלה" ותקיימו אותם, כלומר, העיקר הוא הסוף. כמו במלחמה העיקר מי שמנצח בסוף, הקרב האחרון הוא הקובע. וכן גם כאן אומר משה רבינו ע"ה העיקר שלא רק במשך הגלות תשמעון, אלא "והיה" - לשון שמחה, אם גם בסוף תשמעון, זו היא שמחה שלימה.
כי לדאבונינו הגדול ישנם קהילות שלימות אשר במשך כל הגלויות ידעו לשמור על קדושתם וצניעותם, ורק עתה שנמצאים אנחנו בתקופה של אחרית הימים, ירדו מעל הפרק, ואינם מקיימים תורה ומצות כאבותיהם.
לכן אומר להם משה רבינו ע"ה החזקתם מעמד עד עכשיו המשיכו במסורת אבותיכם גם ב"עקב", כלומר בסוף הימים, אזי יבא מלך המשיח ויקבל אותנו בשמחה ובשירים ויקוים בנו (ישעיה נה, יב) "כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף". וברוך ה' רואים עתה התעוררות גדולה בלב העם, והרבה כבר חוזרים לצור מחצבתם. ועל ידי כך נזכה לביאת הגואל במהרה בימינו אמן. קול יהודא

ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם (ח, ט).
לפעמים אוכל האדם לחם לבד - ללא תוספות, כי אין באפשרותו לקנות דברים אחרים - מחמת עוני וכדומה.
אומר הכתוב שבארץ ישראל אינו כן, אלא ארץ אשר לא מחמת מסכנות תאכל בה לחם, אלא מפאת קדושת הארץ אשר מרחיקה את האדם מתאות עולם הזה, לכן נמנע מאכילת מותרות בתאוה, ומסתפק בלחם צר. הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע

ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך (ח, י).
חמי הרה"ק רבי נחמיה ז"ל כשחלה פעם ואסרו עליו הרופאים לאכול פת במשך ימות השבוע, אמר, שעל מה שאסרו עליו לאכול לחם יכול לוותר. אולם, על זה שלא יוכל לברך ברכת המזון כל השבוע, על זה אינו יכול לוותר. לב שמחה

זכור אל תשכח את אשר הקצפתם... (ט, י).
הענין שנצטוינו לזכור תמיד במיוחד את מעשה העגל, כי מעשה העגל היה מיד אחר מתן תורה ובעת שהיו ישראל ברום המעלה מבחינה רוחנית, כמו שכתוב (דברים ד, לד) "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו", והם היו מופשטים לגמרי מכל הגשמיות, וכמאמר חז"ל (עיין זח"א קלא) שהיה להם חירות מהיצר הרע, ובכל זאת ארבעים יום אחר כך, נכשלו בעון חמור כמעשה העגל.
זה מרומז במשנה (אבות ב, ד) "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", שאפילו כשהאדם מרגיש שהוא משיג השגות וחושב שכבש את יצרו בענינים שונים, יזכור את מעשה העגל שהיה מיד אחר ההשגות של מתן תורה, ועל ידי זה ינצל מהיצר הרע. מאמר מרדכי


דרך הלכה

א. מצוי שנוסעים לטיולים וכדומה והגיע זמן תפילת מנחה ורוצים להתפלל ואין שם בית כנסת בסביבה, ונמצאים במקום פתוח ללא מחיצות, וכיון שהשולחן ערוך פסק (בסימן ד) שאסור להתפלל במקום פרוץ, יש פוסקים שהורו שעדיף להתפלל בלי מנין בתוך בית ולא במקום פרוץ עם מנין, ולכן כשיש אפשרות שכל המנין יכנסו למקום עם מחיצות יש לעשות כך, וכן אמר לי הגר"ח קניבסקי שיתכן שעדיף להתפלל בתוך בית בלי מנין.
ב. פסק השולחן ערוך (סימן ע"ב) שאסור לדבר דברים שבקדושה כנגד טפח מגולה באשה, והרמ"א כתב שכל זה באשתו אבל באשה אחרת אף בפחות מטפח אסור. ואיסור זה הוא עד מרחק כמלא עיניו. והמשנה ברורה (שם) כתב שאם מפנה גופו לצד אחר ואינו רואה את האשה אין איסור אף אם האשה סמוכה אליו, וכתב שכשאין אפשרות להפנות גופו מותר על ידי עצימת עינים. והחזון איש כתב שאין צריך כלל להסתובב אלא מספיק שמפנה את מבטו לצד אחר ואינו רואה, וטעמו, כיון שכל האיסור הוא מחמת הרהור, וכשמפנה מבטו לכיון אחר אין הרהור.
ג. כשנמצא במקום שיש נשים שאינם צנועות ורוצה לדבר דברי תורה או לברך, אם אין לו אפשרות להסתובב כפסק המשנה ברורה, יכול להפנות מבטו ולא לראות וכפסק החזון איש הנ"ל.
(הגרח"ק ביקש שלא לסמוך על דבריו למעשה).


אורחות צדיקים

הרה"ק רבי נחום דובער מסאדיגורא זצוק"ל
סיפר כ"ק אדמו"ר מבוהוש זצוק"ל (כתבי חסידים הראשונים, אות י"ד) שרבינו היה מפורסם בכח קדושתו והרגשתו להבדיל בין הטהור ובין הטמא, כאשר מסופר אשר באחת מביקוריו בוינה, הוגש לפניו מרק של עוף, וכאשר לקח ממנה כף מרק וקירבה אליו, החזיר מיד את הכל לצלחת וסילקה ממנו, הדבר היה לפלא לכל הסובבים, כיון שהכירו את השוחט ואת בעלת הבית הידועים ומוחזקים בכשרות ונאמנות, מה גם שהרבי היה תמיד דרכו לאכול שם בסמכו עליהם, לכן התחילו לחקור את בעלת הבית על טיב המאכל שהגישה לשולחנו של הרבי, אחר דרישה וחקירה היטב הודתה שבפתחה את העוף התעוררה לה שאלה על כשרותו, אך היות ולא היה לה עוף אחר, סמכה כביכול על ידיעותיה להתיר את העוף ובישלה אותו.
כאשר הרגיש הרבי שהמסובים מתלחשים ביניהם ומעלים על נס את העובדה, הפטיר בחיוך על פניו: אין לכם על מה להתפלא, אין בזה שום מופת, והדבר פשוט מאוד, כשאך לקחתי את הכף בידי הרגשתי חשק ותאבון גדול לאכילת המרק, התבוננתי שאין הדברים כפשוטם כי מה לו ליצר הרע להכניס בי חשק כה גדול לדבר אשר בין כה היה בדעתי לאוכלו. והבנתי שמעשה היצר כאן, ועלי להפסיק את אכילתי ולהתבונן בישוב הדעת לדעת את סיבת הדברים. ואין בזה שום מופת כי גמרא מפורשת היא (גיטין ע.) "סעודה שהנאתך מרובה, משוך ידיך הימנה".
סיפר בעל ה"ברכת משה" (פאשקאן שמח"ת, ע' ע"ו) ששמע מחמיו הרה"ק רבי נחום דובער מסאדיגורא טעם למה מתחילים לקרוא בתורה בשמחת תורה, בפרשת בראשית, כי האדם בעת השמחה ביום זה הרי הוא מתיישב בדעתו וחושב, וכי קיימתי את התורה כולה כראוי ושמרתי את עצמי מה"לא תעשה" כראוי, ויכול לבוא לידי עצבות ח"ו, לכן מתחילים מ"בראשית", כלומר, הא לך התורה מחדש וקיימה מעתה כראוי, ומזה באה השמחה לשמחת התורה.
כשהיה הרבי בווין נסע ביום פטירתו במרכבה לראות את ווין ופתאום הוריד את הכובע מראשו, ואחר כך עבר המלך פראנץ יוסף ולא היה צריך להוריד את הכובע בשבילו, ואחר כך התחיל לומר קטורת ואשרי ושמונה עשרה, ושאל אותו ר' יהושע מה פתאום מתפלל כאן במרכבה, וענה הרבי שר' שלמה מתחרט עד היום על המעריב האחרון שלו שלא התפלל, ולא הבין ר' יהושע מה כוונתו, לאחר מכן הגיע הרבי הביתה והוציא את נשמתו זיע"א.
מכתבי הרה"ח ר' יצחק דוד לינדר ז"ל (כתבי חסידים הראשונים - ירושלים תשנ"ג אות רל"ו רל"ז)
נסתלק בכ"ז מנחם אב תרמ"ג


מסילות הזוהר

תחילת התגלות המשיח - ב
ובהאי יומא יתערון וכו': וביום הזה יתעוררו עשרת השבטים לעשות מלחמה לד' רוחות העולם עם המשיח שנמשח עליהם ויקבל המשחה - דהיינו שיהיה נמשח, על ידי כהן צדק אחד ושבעה רועים נאמנים עמו.
ומשיחא דא משבטא וכו': ומשיח זה הוא משבט אפרים, ומזרע ירבעם בן נבט הוא בנו של אביה, שמת בנעוריו, ומאותו יום שמת נולד לו בן ונלקח מבית ירבעם אל המדבר. ושם לקחוהו מאה ושבעים גבורים שכולם היו צדיקים משבט אפרים שלא נמצאו בחטאו של ירבעם.
ומהאי בריה דאביה וכו': ומן אביה זה, יצא המשיח הזה, ועל זה כתוב, "וספדו לו כל ישראל וקברו אותו" (מ"א יד). מקרא זה סתום, כי הוא נבואה לשעבר ונבואה לעתיד לבא, כי כן יהיה לעתיד שרק ישראל יספדו על משיח בן אפרים יוצא חלציו "כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל ה' אלקי ישראל בבית ירבעם" זהו רומז על המשיח שהוא דיבר טוב אל ה'.
כיון שינדעון אבהן וכו': כיון שידעו האבות, שהקב"ה פקד לאילה שלו - שהוא השכינה, ולעמו, כמה שמחה על שמחה תהיה ביום ההוא בארץ הצפון במלכות תימן, כמה צרות על צרות יתעוררו ביום הזה על עם ישראל, ותתקבל תפלתם ברצון, ובערב יום הזה, תחזור השכינה אל הבית, והמשיח למקומו, והאבות לתוך המערה שלהם.
שכינתא תהך ותהדר וכו': השכינה תלך ותחזור למשה שבעים יום, לסוף שבעים יום תעלה צעקת ישראל לפני המלך הקדוש, שיהיו מצירים להם בכל רוחות העולם ובית כנסת אחד לצד דרום יאבד ויחרב, וחמשה צדיקי אמת יהרגו ביניהם.
כדין לסוף תלתין וכו': אז לסוף ל"ב ימים אחר שיהרגו לאנשי בית הכנסת ההוא, ילבש הקב"ה קנאה לשופר קטן הזה, שהוא המלכות, ואותו משיח בן אפרים, יפשוט פרשות, בשור אחד שקרניו עולות בקרני ראם.
וההוא שופר זעירא וכו': ואותו השופר הקטן - שהיא המלכות יתקע תרועה תקיעה ותרועה ג' פעמים בראש ההר כבתחילה אז יסעו הדגלים של המשיח ההוא, ויפול רעש על העולם על ידי קולות השופר. וכל בני העולם ישמעו ויראו כש"א "כל יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראי וכתקוע שופר תשמעו (ישעיה יח).
וכדין יתבערון גלולין וכו': ואז יתבערו הגלולים מן ארץ הקדושה וג' מלחמות יעשו בני ישמעאל עם המשיח, והם יבואו וישתחוו לרבון העולם בהר הקדש בירושלים ואלו המלחמות תהיינה באלף השישי.
פירוש הסולם בזוהר חדש פר' בלק סעיפים קכג - קל


מעשה שהיה

חטאים שכאלו - ב
תקציר:
כשעלו תלמידי הגר"א מוילנא לארץ ישראל, השתוללה סערה בים ורב החובל הודיע לראש החבורה רבי ישראל משקלוב שהספינה הולכת להיבקע וירדו למצולות ים, רבי ישראל החליט לפרסם זאת לבני חבורתו כדי שיוכלו לחזור בתשובה ואמר להם שאפילו שחז"ל אמרו שלא אומרים וידוי בקול כדי שלא לבייש את המתוודה אבל אנחנו יכולים להתוודות בקול כיון שכולנו עומדים למות. וככל שתרבה הבושה תתרבה הכפרה. התחיל צעיר התלמידים להתוודות ששנתיים שיקר את אמו, כולם הוכו בתדהמה.

ותוך כדי תדהמתם ממשיך התלמיד לספר את סיפורו המלא. בכור אני לתשעת הילדים שילדה אמי. כאשר הגענו לוילנא. עדיין לא מלאו לי שלוש עשרה שנה, זכינו לדירה שגבלה עם קיר דירתו של רבינו הגר"א זצ"ל. אבא ז"ל התפרנס מחנות מכולת. ולעת ערב, כאשר שב הביתה, התיישב בחדר הסמוך לחדרו של הגר"א להתענג מקול התורה שבקע משם.
ערב אחד, ואבא יושב בחדרו, לפתע שומע הוא את הגר"א חוזר על מאמר חז"ל (שבת י): "מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה" מאות פעמים.
נכנסו הדברים לליבו ולא יכל להירדם כל אותו לילה. מה יהיה עם "חיי עולם" - חשב. למחרת פנה אל אמי, וסיפר לה את המהפכה שחוללו בו דברי הגר"א, ושהוא מוכן לנטוש את החנות, ולהתיישב באהלה של תורה, אם מוכנה היא ליטול על עצמה את עול הפרנסה, אז מצידו גם הוא מוחלט. ואמא הסכימה.
מאותו יום ואילך, עמדה היא בחנות, ואבא למד, כעבור תקופה מסויימת, הוצרכה לסגור את החנות. אך לא את הגמרא של אבא. הוא המשיך בלימודיו, ואמא ניסתה להביא טרף לביתה, באמצעות מלאכות שונות וקשות. וכאשר ראתה, שגם זה לא בשביל כוחותיה הדלים, דיברה אלינו הילדים, וכה אמרה:
שמעו נא ילדיי היקרים! יודעים אתם היטב, כי נפשו של אבא חשקה בתורה, ואני נטלתי על עצמי לשאת בעול הפרנסה. אולם כעת, שהגעתי למצב קשה מנשוא, זקוקה אני לעזרתכם. ובכן, אם תסכימו להסתפק בארוחה אחת ליום, במקום שתי הארוחות שקבלתם עד הנה, נוכל להמשיך כולנו במשימה הנעלה, ואבא יוכל להתעלות בתורה. והילדים הסכימו.
אני, מספר התלמיד בפני בני החבורה, שיערתי בנפשי, שגם הארוחה היחידה לא תהיה מי יודע מה, והרהרתי בלבי, כיצד אוכל אני, בתור בכור הבנים לתרום בהקלת מצב הפרנסה.
לבסוף אמרתי לאמי: את המנה היחידה שלי תוכלי לחלק בין שמונת אחיי, כי החל ממחר, תינתן לנו ב"חדר" ארוחת צהרים. אמא שמחה כמוצאת שלל רב, היא רק רצתה להיות בטוחה שאמנם כן הוא כדברי, והוסיפה לשאול אותי: האם באמת כדבריך, כן הוא? ואני השבתי בחיוב.
זה היה שקר!
המשך יבוא בס"ד


חוד הפרשה

א. מנין למדים שצריך האב ללמד את בנו תורה, ושאם לא עושה כן, הרי זה כאילו קוברו?
ב. היכן למדנו שתחיית המתים היא מן התורה?


שינון הלכה

סימן קפ"ד
ג. מי שהיכה את חברו, מה דינו?
ד. אם רואים שאחד מרביץ לשני ואי אפשר להציל את המוכה רק אם יכו את המכה, מה צריך לעשות?

שבת

כ"ב אב

נח

רד-רטז

עג - עו

ראשון

כ"ג אב

נח

ריז-רלב

עז - פא

שני

כ"ד אב

נח

רלג-רמא

פא - פד

שלישי

כ"ה אב

נח

רמב-רנא

פה - פט

רביעי

כ"ו אב

נח

רנב-רס

פט - צב

חמישי

כ"ז אב

נח

רסא-רעב

צב - צז

שישי

כ"ח אב

נח

רעג-רפה

צז - קא

שבת

כ"ט אב

נח

רפו-שא

קא - קו





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael