אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
בא

קולמוס העורך

אמר הרה"ק רבי שלמה מקארלין זצוק"ל (מובא ב"שמע שלמה") שמי שזיכהו ה' יתברך לעשות שמחה של מצוה, כגון נישואין לבניו, פותחים לו את ההיכלות וממלאים לו משמים כל משאלותיו, ולהשיג את כל ההשגות.
בעת רצון זו שאנו שרויים בה - שמחת ה"שבע ברכות" לבן כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, נבקש מה' יתברך שיתמלאו כל משאלות לבו של רבינו שליט"א בהעתירו עלינו ועל כל בית ישראל בעניני רוחניות, גשמיות, רפואות וישועות בכל הענינים, ועל שכינת עוזנו המצפה לגואל במהרה בימינו.
בברכת מזל טוב ושבת שלום


נתיב הדרש

מדוע קשה לאדם למצוא את זיווגו
אמרו חכמינו ז"ל שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף (סוטה ב.). מקשה ה"חתם סופר" (בספרו שיר מעון, דברים עמ' קב), כיון שמצות עשה היא לקחת אשה, היה ראוי שידאגו מן השמים שימצא האדם את זיווגו בקלות כדי לקיים את המצות עשה.
ומבאר שהענין הוא, שהרי אמרו חז"ל "לפום צערא אגרא" (השכר הוא לפי הטרחה), ולכן קשה למצוא זיווגו, כדי שיטרח רבות למצוה.
ומביא את דברי "ספר חסידים" שמה שמציעים לאדם כמה שידוכים וזה לא בא לידי גמר, דבר זה מן השמים הוא, כדי שיתארך הזמן בעוסקו בשידוכים אלו עד שיזדווג לו השידוך האמיתי שלו.
וממשיך החתם סופר לבאר את עומק הענין. מפני שדרך העולם הוא, שמה שמוצאים בקלות אפילו אם זה הצלחה גדולה ביותר, זה אינו חשוב בעיניו. ובפרט אם לא היה דחוף לו דבר זה. אבל דבר שהיה חסר לו מאוד והשתוקק לזה ומצא זאת לאחר הרבה טרחות ויגיעות, אז שמח מאוד ונחשבת בעיניו להצלחה גדולה.
ולומדים אנו דבר זה מקריעת ים סוף, כי בכל "עשרת המכות" שניצלו ישראל במצרים לא עלה על דעתם לומר שירה. אבל בקריעת ים סוף כוונו כולם כאחד לומר שירה. והטעם בזה הוא, כי אילו לא היו העשר מכות באים על המצרים, לא היו יוצאים ישראל לחירות, והיו נשארים עבדים במצרים, והיה להם פרנסה שם, ולכן לא אמרו שירה, אך כאשר באו אל הים והיו בצרה גדולה, הים מצד אחד, ומדבר מצד אחד, ופרעה מצד זה, ולא היה להם מקום לפליטה להציל ממות נפשם, או אז, כאשר נקרע להם הים וניצלו בני ישראל בנס זה, שמחו שמחה גדולה מאוד ואמרו שירה.
וכמו כן בשידוכים, אילו היה מזדווג לאדם זיווגו בקלות, לא היה זה חשוב בעיניו ולא היה שמח בו כל כך, והיה קל בעיניו להוציאה, ובקלות היה לוקח אחרת, אבל כאשר משתוקק לזה ורואה כמה קשה למצוא זיווג וצריך לזה יגיעות רבות, אז אחר כך כאשר מזמין לו הקב"ה אם זיווגו, יראה בכך הצלחה גדולה וישמח מאוד. וגם לא קל בעיניו להוציאה כי הרי קשה למצוא אחרת, ועל ידי זה יתרבה שלום הבית, לכן מחכמתו וטובתו של הקב"ה שיהא קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף.


בשבילי הפרשה

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה' (י, ב).
ויש לדקדק שלכאורה היה לו לכתוב "וידעו כי אני ה'", כי מדברים כאן על הבנים שידעו את ה' על ידי שנספר להם נסי יציאת מצרים, ומדוע כתב "וידעתם".
ויש לומר, שכאשר אדם רוצה להשריש בלב חבירו דבר אמונה או שרוצה להוכיחו, צריך לפני כן שהוא עצמו יאמין באותו הדבר באמונה שלימה ולתקן את עצמו, ואז יהיו דבריו יוצאים מן הלב ויכנסו אל הלב, אבל אם לא תהיה בו עצמו את האמונה לא יוכל להשפיע אותה על אחרים.
וזהו פירוש הפסוק "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך", שכדי לקבוע את האמונה בלב בניכם צריכים אתם בתחילה לקיים "וידעתם" - אתם בעצמכם "כי אני ה'" ולהאמין באמונה שלימה, ואז תוכלו להחדיר את האמונה בלב בניכם. הרה"ק מהר"י מבעלזא זצוק"ל - ליקוטי מהר"ם שיק

דבר נא באזני העם וישאלו... כלי כסף וכלי זהב (יא, ב).
פירש רש"י: שלא יאמר אותו צדיק אברהם "ועבדום וענו אותם" קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם.
לכאורה מדוע שישראל עצמם לא יטענו טענה זו, הלא בהם קויים "ועבדום וענו אותם" בעבודת הפרך, ומדוע לא חשש הקב"ה שיאמרו זאת ישראל בעצמם "ועבדום וענו אותם" קיים בנו "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בנו.
אלא שמי שבא בטענה בשביל עצמו לא שומעים לו בשמים, כי מי יאמר לה' מה לעשות. אך צדיק הטוען עבור ישראל, אותו שומעין. כמאמר רז"ל "כל מי שמבקש צרכי ציבור כאילו בא "בזרוע" (עיי"ש במדרש פ' פנחס).
זהו "שלא יאמר אותו צדיק" דווקא, כאמור.
עוד אפשר לומר, כי מדת בני ישראל שסובלים ואומרים "כל מה שה' עושה הכל לטובה", אבל הצדיק, אינו יכול לסבול את צערן של ישראל ולשתוק, לכן אמר "שלא יאמר אותו צדיק". דברי ישראל - מודזיץ

והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך (יג, ט).
וצונו להניח על היד... שהיא כנגד הלב, לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו, ועל הראש כנגד המח, שהנשמה שבמוחי... כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו (מתוך תפילת "לשם יחוד" קודם הנחת תפילין).
את זו דרש בעל "חתם סופר" מפרשבורג, וישא משלו: משל לבני מדינה שרצו להמליך איש אחד למלך. אמר המיועד: אם כנים דבריכם, אסרו תחילה באזיקים את פלוני, המערער על המלוכה, ואחר כך תמליכוני עליכם.
כיוצא בדבר זה: טרם יעטר אדם בתפילין את המוח להקדישו קודש קדשים, צריך הוא תחילה שיאסור באזיקים את המערער על המלוכה, דהיינו את הלב השולט באברי הגוף ["רשעים ידם ביד לבם"] ובתפילין שהוא מניח כנגד הלב הריהו קושרו באזיקי קדושה...
לפיכם מקדימין תפילין של יד כנגד הלב ומברכין "להניח"..., ורק לאחריהן מניחים של ראש ומברכין "על מצות"..., כדרך שמברכין על גמר המצוה... ממעינות הנצח


דרך הלכה

דיני ברכות הראיה - ד
ברכה על קברים
א. השולחן ערוך (סימן רכד) פסק: הרואה קברי ישראל, מברך "אשר יצר אתכם בדין" וכו'. והרואה קברי עכו"ם אומר "בושה אמכם". וכתב שם המשנה ברורה שאם רואה רק קבר אחד לא מברך עליו.
ב. בשו"ת מהר"י אסאד כתב שאפשר לברך ברכה זו גם בשבת, כיון שאין בה משום צידוק הדין.
ג. יש נידון בפוסקים אם צריך לברך על קברים רק כשרואה אותם כשעומד לידם, או שגם אם תוך כדי נסיעה רואה מהחלון למשל, גם כן יוכל לברך.
ד. במשנה ברורה (שם) מסיק שאם רואה תוך שלושים יום מהברכה, קברים נוספים, אינו מברך, אף שזה קברים אחרים.
ה. אם התווסף קבר חדש בבית הקברות, הורה הגרש"ז אויערבך שיש מקום לומר שצריך לברך שוב אף בתוך שלושים יום אם עומד ורואה את הקבר החדש, אבל אם נמצא סתם בבית הקברות ולא רואה את הקבר החדש, אינו מברך.


אורחות צדיקים

הרה"ק רבי יהודה אריה לייב מגור זצוק"ל בעל "שפת אמת"
רבינו הוא נכדו של בעל "חידושי הרי"מ" מגור זצוק"ל.
אחד מן המלמדים של רבינו היה הגאון החסיד רבי בונם פילווער ז"ל. עמו התנה הסבא ה"חידושי הרי"מ", שלשה תנאים, ואלו הם: א. שילמדו יחדיו שמונה עשרה שעות ביממה. ב, שיחדשו כל יום חידוש בתלמודם. ג, להקיצו כל בוקר לפני עלות השחר. לימים אמר ר' בונם המלמד: "את שני התנאים הראשונים קיימתי. מלבד התנאי השלישי, מאחר שתמיד הקדמני לייב'לה בהשכמתו...".
כשחסידים היו נפרדים מרבינו לפני נסיעתו חזרה לביתם, היה אומר להם רבינו: למדו גמרא אזי הכל יצליח". ואם בלימוד גמרא עסקינן, נזכיר את אמרתו החריפה של רבינו: "היצר הרע אינו מפחד לא מספר "חובת הלבבות" ולא מ"ראשית חכמה"; גם הוא מכיר אותם". "אולם", הוסיף ואמר, "עם 'גמרא' לא מתמודד היצר הרע, הגמרא דורשת עיון. הגמרא חבויה ומכוסה".
לאחד הרבנים אמר: "מי שמחזיק את עצמו בדף גמרא, אינו בודד בכל מקום שיהיה בעולם".
שנה אחת בראש חודש אלול, באשמורת הבוקר, נכנס הגאון רבי דוב בעריש איינהורן מאמסטוב לרבינו, ושאלתו בפיו, איזה ספר מוסר ילמד בימים אלו כדי לעורר את לבו לתשובה. הביט בו רבינו ואמר: "שמעני בעריש'ל, כל ספר מספרי המוסר הוא יקר וטוב, אבל מהתעמקות בסוגיא 'מנה לי בידך והלה אומר איני יודע', יכול אתה להעפיל לרום המעלות".
כשאדם פותח ספר למטה", אמר פעם הרבי, "פותחים כנגדו שער בשמים".
אמר פעם לגאון רבי מנחם זעמבא זצ"ל: "יהודי צריך לקבל על עצמו עול מלכות שמים, כל שעה וכל דקה מחדש". נשם רבינו עמוקות ואמר: "על כל נשימה ונשימה - תהלל י-ה".
נסתלק בה' שבט שנת תרס"ה
לוקט מהספר "הרב הדומה למלאך"


מסילות הזוהר

* את מי אפשר להזמין לשמחה
* להתכוון לבנות ביתו לשם שמים
אמר רבי יצחק וכו': אר"י לא עברו ימים מועטים, עד שפגשתי באותו האיש, ובנו הקטן היה עמו. אמרתי לו, איפה הוא בנך האחר, אמר לי, עשיתי לו נשואים, ונשאר אצל אשתו. כיון שהכיר אותי, אמר לי חייך, כי על כן לא הזמנתי אותך לשמחת נשואים של בני, משום שלושה דברים. אחד, שלא ידעתי אותך ולא הכרתי אותך, ומזמינים את האדם לפי כבודו, ואולי אתה אדם גדול ואחלל כבודך. ואחד, אולי אתה נחפז לדרכך ולא רציתי להכביד עליך. ואחד, שלא תבוש מפני אנשי החבורה, כי דרכנו שכל האוכלים על שולחן חתן וכלה, נותנים להם כולם פזרונות ומתנות. אמרתי לו, הקב"ה ידון אותך לטוב. אמרתי לו, מה שמך. אמר לי, צדוק זוטא. באותה שעה למדתי ממנו, י"ג סודות עליונים בתורה, ומן בנו למדתי ג' סודות. אחד, בנבואה ואחד בחלום. כלומר, שלמד ממנו ג' סודות בההפרש שבין נבואה לחלום. פירוש הסולם פרשת ויצא סעיף מד)
והא כדין זמנא וכו': כי אז הזמן, להוליד בנים כמו שאתה אומר, "כחצים ביד גבור כן בני הנעורים", משום שיכול אז ללמד אותם דרכי הקב"ה, ויהיה לו שכר טוב לעולם הבא. שכתוב, "אשרי הגבר וגו' לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער". לא יבושו - בעולם האמת, בזמן שבעלי הדין יבואו לקטרג עליו, כי אין לך שכר טוב בעולם ההוא, כשכרו של המלמד לבנו יראת ה' בדרכי התורה. פירוש הסולם פרשת וישב סעיף קפה
אי בני נשא וכו': אם בני אדם מתרחקים מהקב"ה, ועושים כבהמות, איפה היא הקדושה שלהם שיהיו נמצאים קדושים, איפה הם הנפשות הקדושות שמושכים מלמעלה. ושלמה המלך צווח ואמר, "גם בלא דעת נפש לא טוב". "גם בלא דעת" - מי הוא דעת. זה הוא הקב"ה, "נפש לא טוב" - זו היא נפש שהם מושכים במעשיהם. "לא טוב" - משום שמסטרא אחרא נמשכת עליהם הנפש, שהיא אינה טובה, משום שאינם מכוונים לבם להקב"ה. פירוש הסולם פרשת תזריע סעיף קמא
רב הונא אמר וכו': רב הונא אמר, שיכוון ויקדש עצמו לשם שמים. שנאמר, "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו" (תהלים). כלומר: אם אין הכוונה לשם שמים, דהיינו לבנות הבית ולהוליד בנים. "שוא עמלו בוניו בו". שמכניס באותו הולד עמל של שוא. ואיזהו עמל של שוא. זו היא נפש חיה, שתכלה ותכרת בהבל היוצא מן הפה, שהוא שוא, ומשום שהוא מכניסו באותו הילד, הרי עמלו לשוא. פירוש הסולם בזוהר חדש פר' בראשית סעיף תמז)
"בשבתך בביתך": היינו לנהוג עצמו בביתו בדרך הישר. ובדרך תקון, שילמדו ממנו בני ביתו, וינהוג עמהם בנחת ובשמחה. ולא יטיל אימה יתירה בתוך ביתו. וכל מעשיו בבית יהיו בדרך תקון. "ובלכתך בדרך", להתנהג בדברי תורה, ויתקן עצמו בהם כמו שצריך, ולהנהיג עצמו בדרך התורה, ומה הוא, הוא כמו שהתנהג יעקב בדרך, בג' דברים לדורון ולתפלה למלחמה, ותפלה צריך להתפלל לאדונו, אבל דברי תורה, הם חשובים מתפלה. פירוש הסולם פר' ואתחנן סעיף קעא


מעשה שהיה

חתונה בזכות תפלה - ב
תקציר:
אביו של הרבי ר' בונים מפשיסחא שידך את בנו רבי בונים שהיה בן עשרים ושש עם בחורה בגיל חמש עשרה. ללא שהתראו החתן והכלה כלל עד עומדם תחת החופה, כנהוג בתקופה ההיא ובפרט במשפחות כאלו. במקום המפגש - על אם הדרך, של משפחות המחותנים טרם צאתם לחופה רצתה הכלה לראות לפחות מרחוק איך נראה החתן, גבוה, נמוך וכדומה.

כאשר המחותנים היו עסוקים ביניהם במשא ומתן האחרון, חמקה הכלה לבין העצים, מקום בו היתה מסוגלת להעיף את מבטה בחתן, ואז באה לה האכזבה הגדולה מצורתו החיצונית של בעלה לעתיד! ראשית, היא ראתה לנגד עיניה בחור מבוגר ממנה ביותר מעשר שנים, ובגיל הצעיר שלה, זה עשה עליה רושם. שנית, היא גם ראתה, שחתנה הוא נמוך קומה ומלא, ולא עשה עליה רושם מיוחד בחיצוניותו. ואז רצה הכלה בחזרה להוריה, בבכי על לחייה ובתוגת לבה, ואמרה להם חד משמעית: "איני מסכימה לשידוך זה!" "חד וחלק!" והסבירה להוריה את נימוקיה, שלכאורה היו מוצדקים. נו, בודאי שבמקום קמה מהומה גדולה, המחותנים משני הצדדים שהיו מלובשים בבגדי חג לקראת החתונה הגדולה, נדהמו ונשארו המומים.
לאט לאט התחילו לנסות לשכנע את הכלה, שכל מה שהיא רואה הוא רק מראה עינים חיצוני, וכאשר תכיר את חתנה, תדע להעריך את חכמתו וצדקתו. ועם עוד הרבה שיכנועים דחקו בכלה הסרבנית, והיא בשלה: "לא מסכימה!" הסיפור הזה לקח כבר זמן רב, ושעת תפילת המנחה הגיע.
כאשר ראה רבי בונים זי"ע שהוריו מתמהמהים יתר על המידה, התחיל להרגיש שמשהו לא נעים מתרחש שם. ניגש ושאל את הסובבים אותו מה קרה, שהוריו לא חוזרים, ומדוע לוקח הדבר כל כך הרבה זמן? ולא יכלו קרוביו לשקר בפניו, וסיפרו לו את כל האמת. "נו, אם ככה, אמר החתן, הודיעו נא למחותנים שיחיו, כי היות והגיע זמן תפלת המנחה, אני מכין את עצמי להתפלל, ואני מקוה שעד שאגמור תפילתי, יבוא הכל על מקומו בשלום".
רבי בונים זי"ע נכנס מעט בעובי היער, קידש את עצמו לתפלה, נטל ידיו ועמד ליד קבוצת עצים שצמחו בצורת סגול, והתפלל 'שמונה עשרה'. וכאשר רק פתח את פיו הקדוש בתפלת "אד-ני שפתי תפתח", הקיף עמוד אש את העצים ואותו, עד שגמר להתפלל! וכאשר ראו כולם את המראה המבהיל והנורא הזה, ובפרט הכלה שראתה את כל המראה הנפלא הזה, צעקה מיד: "בואו נסע מיד לבענדין להעמיד את החופה ולעשות את החתונה!" וכך נגמר בכי טוב העגמת נפש הבלתי משוערת שהיה לחתן וגם לכלה ולכל המחותנים. וכל הכבודה ביחד עם הכלי-זמרים, נכנסו בצהלה ורינה לעיר בענדין, וששו ושמחו בשמחת חתן וכלה כראוי.
בהקשר לסיפור הזה, אמר רבי בונים זי"ע, שבשלוש פעמים הוא נענה מיד מהשמים, וזה היה אחד הפעמים. וכן גם בהקשר לסיפור הזה, קרה מקרה עם חסיד מחסידי הרבי הזקן מקאצק, שנושע בזש"ק מבלי משים, כאשר התפלל ליד אותם העצים.
לוקט מהספר "הרבי רבי בונם מפשיסחא" (להרי"מ בוים)


חוד הפרשה

א. האם בשנה השלישית ששהו ישראל במדבר עשו את הפסח?
ב. היכן שמו את הדם במשקוף, בפנים הבית או בחוץ?


שינון הלכה

סימן ק
א. היכן טוב שישימו הכהנים את הנעליים לפני שעולים לדוכן לברך את ישראל?
ב. הלוי שנוטל ידיו של הכהן האם עליו לדאוג שהידיים שלו יהיו נקיות לפני שנוטל את ידי הכהן?

שבת

ה' שבט

מדרש רות

קנד-קסא

תרצב-תשכב

ראשון

ו' שבט

מדרש רות

קסא-קסה

תשכג-תשמד

שני

ז' שבט

מדרש איכה

א - ח

א - לא

שלישי

ח' שבט

מדרש איכה

ח - יח

לב - עט

רביעי

ט' שבט

מדרש איכה

יח - כו

פ - קיח

חמישי

י' שבט

הקדמה לזוהר

א - ב

א - ד

שישי

י"א שבט

הקדמה לזוהר

ג

ה - ז

שבת

י"ב שבט

הקדמה לזוהר

ד - ו

ח - יב





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael