אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
וישלח

קולמוס העורך

בספר ליקוטי תורה - מהר"י כותב ששמע מאביו בשם הבעל שם טוב הקדוש את ביאור הפסוק (תהלים כג) "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי" וכו', כי לפעמים האדם אינו יודע מהי טובתו, כי מי הוא האיש אשר יחכם להבין מהי טובתו, והגם שהטובה רודפת אחריו בחמלת ה' עליו שרוצה להופיעו אור ישע והצלחה, הוא מפנה עורף ובורח ממה שזה לטובתו באמת, כי אינו יודע שעל ידי שיעשה פעולה זו ירוויח ויצליח.
לכן ביקש דוד ברוח קדשו עבור כלל ישראל, "אך טוב וחסד", הרי אתה ה' רוצה לעשות עמי חסד, ואני אין בי דעת לקבלם ולהביאם אלי, ואולי הנני עוד בורח מפניהם, לכן אני מבקש מאתך שהם ירדפו אחרי, שלא אוכל לברוח מפניהם עד שאקבלם ואביא ברכה לתוך ביתי, וזהו "ירדפוני" - שהם ירדפו אחרי עד שישיגוני.
שבת שלום


נתיב הדרש

מכל מלמדי השכלתי
יעקב אבינו שלח מלאכים שיודיעו לעשיו אחיו: "כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה". וברש"י כתב: "גרתי" בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים.
בספר ירבה תורה כותב שצריך להבין מהו כפל הלשון "תרי"ג מצות שמרתי" "ולא למדתי ממעשיו הרעים", דהלא ממה שאמר "תרי"ג מצות שמרתי", ממילא מובן שלא למד ממעשיו הרעים, ומדוע כופל את הדברים.
ומפרש זאת על פי המעשה שמספרים על צדיק אחד אשר בשכינותו היה גר חייט גוי שהיה מתמיד מאוד בעבודתו. פעם בעת שהצדיק השכים באשמורת הבוקר לעבודתו עבודת הקודש, ראה דרך החלון איך שהגוי כבר עסוק במלאכתו, התרגש הצדיק ואמר בלבו, הנה הגוי הזה הוא עוסק בחיי שרה, ואני משכים לחיי עולם. היתכן שהוא יקדים לקום יותר מוקדם ממני, והחליט שמני אז והלאה יקדים להשכים לפני שכינו הגוי, וכן עשה למחרת.
ויהי ממחרת בעת שהשכים הגוי למלאכתו וראה איך ששכנו היהודי כבר ער, עשה גם הוא את חשבון נפשו, הלא אני אומן ועוסק במלאכתי ומשתכר כסף, והבטלן הזה המתגורר ממולי עוסק בתפלתו ולימודו כל היום ואינו מרוויח כלום בעבודתו, ואף על פי כן הוא כבר עוסק בעניניו, ואיך יתכן שאני לא אקדים להשכים יותר ממנו, והנה למחרת אכן הקדים הגוי להשכים מוקדם מאוד, בזמן ששכנו הצדיק ישן עדיין, והנה גם הפעם בעת שהשכים הצדיק וראה ששכנו כבר ער, הקדים גם הוא למחרת להשכים יותר מוקדם ממנו, אמנם גם שכנו הגוי כשראה שהצדיק הקדים להשכים ממנו, אז גם הוא הזדרז למחרת להשכים יותר מוקדם, וככה נשנה הדבר יום יום, שאחד הזדרז על ידי השני לקום מוקדם, ויצא תועלת לצדיק שהתעורר לעבודת הבורא על ידי שלמד מוסר השכל ממעשיו של הגוי.
וזה אפשר לומר ששלח יעקב אבינו להודיע לעשו הרשע, "עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי", "ולא למדתי ממעשיו הרעים", כלומר שלא הוצרכתי ללמוד ממעשיו הרעים של לבן בכדי לשמור את התרי"ג מצות, כי גם בלי זה הייתי שומר את התרי"ג מצות כראוי.


בשבילי הפרשה

וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו (לב, ד).
כותב רש"י "מלאכים ממש". היינו מלאכי שמים. ותמוה, מדוע היה לו ליעקב לפחד מעשו, אם כבר שלח אליו מלאכים ממש, הרי כבר היה יכול לצוות עליהם להשמידו מיד, ומה היה צריך להשתדל בכל מיני השתדלות במתנות וכו'.
ויובן על פי מעשה שהיה בצדיק אחד שנשא דרשה בבית הכנסת. היה שם אדם גדול אחד שבא לשמוע את הדרשה. פתאום באמצע הדרשה עזב האדם הגדול את בית הכנסת ויצא לו. שאלו אותו מדוע בא לשמוע את הדרשה ומדוע עזב פתאום. אמר האיש הזה: ראיתי את פמליא של מעלה נכנסה לשם לשמוע את הדרשה, לכן נכנסתי לשם אף אני, ויצאתי משם כי ראיתי שכל הפמליא של מעלה עזבה פתאום את המקום, מכיון שהצדיק הזה בהרגישו את הפמליא של מעלה, הרגיש קצת התנשאות.
ולכן פחד יעקב, שאם ישלח את המלאכים להשמיד את עשיו, אולי יכנס בלבו הרהור התנשאות שהמלאכים עושים את רצונו, וכדי להינצל מזה, קיבל על עצמו את המהלכים הקשים של תפלה דורון ומלחמה. אמרי אשר

ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק וגו' (לב, י).
הקליפה של היצר הרע היא גדולה מאוד ואין איך לשברו כי אם בהתקשרות לצדיק. ואם אינו יודע היכן הצדיק, יתקשר אתו היכן שנמצא בכל מקום שהוא.
הס"מ רצה להכניע את יעקב אביו תחת עניני העולם הזה וכוחות הרע, כמו שנאמר "וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", וצעק יעקב אבינו ע"ה מעומק לבו "אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק", והתקשר עמהם, וכן יוסף הצדיק כשגירה בו את הדוב, הוצרך ל"נראה לו דמות דיוקנו של אביו" (סוטה לו:). וכמו כן בכל עת, צדיקים הם אבות העולם, ומעשה אבות סימן לבנים, עם התקשרות לצדיקים אפשר לעבור את העולם הזה. מאמר מרדכי

וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו (לב, כו).
אמר הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זיע"א שכשרואה היצר הרע שאין ביכולתו לשכנע את האנשים הזקנים לעשות עבירות, כיון שכבר עברו רוב שנותיהם ולא חטאו ולכן שוב אינם חוטאים. וגם כי מתביישים הם לחטוא. לכן "ויגע" - היצר הרע, "בכף ירכו" - בבניו ובנותיו, שהם יחטאו. לקט אמרי קודש


דרך הלכה

הלכות ציצית - ג
א. אסור ללכת עם בגד שיש בו ארבע כנפות והציציות שבו פסולות, ואם יוצא בשבת עם בגד כזה לרשות הרבים, חייב חטאת. וכשמתעטף בטלית כשרה, מותר לצאת בה לרשות הרבים שאז זה נחשב "דרך מלבוש" ואין בזה איסור "הוצאה" בשבת.
ב. אם לבוש ציצית או טלית בשבת, ונפסלה הציצית, אינו צריך להוריד את הטלית ברחוב, אלא יורידו כשמגיע לביתו, מפני "כבוד הבריות", וגם אם לבוש טלית קטן תחת החולצה אינו צריך להוריד אם נפסלה, כיון שזה גם כן בזיון אם יפשוט ברחוב את הציצית שמתחת לחולצתו. אבל למעשה זה תלוי, אם מתבייש או לא מתבייש. וכל זה שאמרנו, זה בכרמלית, אבל ברשות הרבים שיש איסור טילטול מן התורה, צריך לפושטו מייד, אף ברחוב.
ג. אם היה לבוש בציצית ביום חול ונפסלה, צריך להורידה מייד. ואם נמצא בבית הכנסת, יש מחלוקת הפוסקים אם צריך להורידה מייד או שיכול ללכת לחדר סמוך ולהורידה שם. וכתב המג"א שכל זה בטלית גדול, אבל בטלית קטן שלובש תחת בגדיו שזה גנאי גדול לפושטו, אינו צריך לפושטו מייד, אלא ימהר ללכת לחדר הסמוך לבית הכנסת ושם יפשטנו.
ד. מותר ליטול טלית של חברו בלי רשותו, כיון שיש כלל שנוח לו לאדם שיעשו מצוה בממונו. וכיון שהטלית אינה מתקלקלת כשאחר לובשה, לכן אין איסור ליטלה בלי רשותו ולהחזירה למקומה, אלא אם כן, יודעים שהשני מקפיד על כך, שאז אסור לקחת.
ה. בפרי מגדים כתב שלכתחילה אין לעשות ציצית בלילה, והמנחת חינוך מסתפק בזה, והגרש"ז אויערבך הורה שאין בזה חשש, ומותר לכתחילה לעשותה בלילה.


אורחות צדיקים

הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז זצוק"ל
פעם הגיע הרבי ר' ברוך לעיר אחת, ששם לא היו מאנשיו ומחסידיו, ובין מקבלי פניו היה גביר אחד, שהיה עשיר גדול אך אדם פשוט ביותר. ניגש אליו הרבי ר' ברוך ושאל אותו האם ייאות שיתאכסן אצלו. נהנה העשיר עד מאוד על הזכות הגדולה שנפלה בחלקו, שאפילו לא חלם שיזכה לכך, ומיד הזמין את הרבי להתארח אצלו. החסידים - שידעו שהעשיר הזה הוא יהודי פשוט - לא התלהבו מהמעשה הזה, אך לא העזו להקשות קושיות על רבם. בהיותו בבית הגביר, נודע להרבי ר' ברוך שלגביר הלז יש בת שהגיעה לפרקה. שאל הרבי ר' ברוך את הגביר האם ייאות להשתדך עמו. מששמע כך, התעלף העשיר מרוב שמחה. חתמו על התנאים לאלתר, תוך שהצדיק אומר לו: תצטרך לשלם סכום גדול! והעשיר אמר: ככל אשר הרבי ישית עלי - שהרי היה לו ממון רב.
אך נתפרסם בעולם דבר השידוך, נצטערו החסידים וחלשה דעתם, משום שלגביר ההוא היה שם לא טוב. בימים ההם, ימי "ועד ארבע ארצות", התפרסם שמו של האיש ההוא כאדם חוטא, ואיך זה שהרבי ר' ברוך הלך והשתדך עמו. דנו החסידים בכובד ראש, את מי ישלחו להודיע את הדבר לרבי ר' ברוך. החליטו לשלוח את ר' הערש'לי מאוסטרופולי, לאחר שסיפרו לו את דבר המעשה. נכנס ר' הערש'לי אל הצדיק ואמר: רבי, שמעתי שה'והוא רחום' הגדול והקדוש השתדך עם ה'ועל חטא'... הבין הרבי ר' ברוך מיד למה מרמזים הדברים, וחלשה דעתו. התייעץ הרבי ר' ברוך עם אנשים נוספים, וכולם אישרו לו שאכן כך הדבר. החליט הצדיק ליסוע בתחילה לביתו ולהתיישב בדבר, ואם יהיה צורך, יבטל את התנאים.
בדרך, סר הצדיק לביקור בבית אלמנתו של הרה"ק בעל 'אור המאיר' זי"ע. אמרה לו האלמנה: רואה אנכי, שהינכם באמת מגדולי הדור. והסבירה את דבריה: לפני עשרים שנה, עמדתי עם בעלי [בעל "אור המאיר"] ליד חלון זה בשעה שסחבו את המחותן שלכם וגררוהו על הארץ כשהוא נסחב לאחר סוס ועגלה והכל התלוצצו על חשבונו, ובעלי ראה זאת ואמר: הלואי שאזכה אף אנכי להגיע לעולם העליון כל כך נקי מהעבירה שבה חושדים את היהודי הלז. וכה הוסיף ואמר: בשכר זה שביזוהו כל כך, על לא עוול בכפו, יזכה להתחתן עם אחד מהצדיקים הגדולים ביותר שבדור. והנה, כשנודע לי על השידוך שלו אתכם, יודעת אנכי בבירור שהנכם מהצדיקים הגדולים שבדור. כששמע הרבי ר' ברוך כך, נחה דעתו על שלא טעה במחשבתו, ושלא חזר בו מכוונתו להשתדך עם היהודי ההוא.
נסתלק בח"י בכסלו שנת תקע"א


מסילות הזוהר

* כשהאדם בא להיטהר, גם היצר הרע שומר עליו
* כשהשכינה שורה בתוך האדם, כל הצבאות הקדושים מזדמנים שמה
וישלח יעקב מלאכים וגו' (בראשית לב, ד): ר' יהודה פתח, "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך" וגו' (תהלים צא, יא). מקרא זה בארוהו החברים. כי בשעה שהאדם בא לעולם, מיד היצר הרע בא עמו, שהוא מקטרג עליו תמיד. כמו שאמר הכתוב, "לפתח חטאת רובץ" (בראשית ד, ז). מהו חטאת רובץ, הוא היצר הרע. לפתח, פירושו לפתח בית הרחם, כלומר, תכף עם הולדו של האדם.
ודוד הכי נמי וכו': ודוד קרא גם כן את היצר הרע בשם חטאת. שכתוב, "וחטאתי נגדי תמיד" (תהלים נא, ה). והוא משום שבכל יום עושה את האדם להחטיא לפני רבונו. ויצה"ר זה, אינו סר מן האדם מיום הולדו עד עולם. והיצר הטוב בא אל האדם, מיום שבא להטהר.
ואימתי אתי וכו': ומתי האדם בא להטהר, הוא, בשעה שהוא בן י"ג שנה, אז מתחבר האדם בשניהם, אחד בימין ואחד בשמאל, היצר הטוב בימין והיצר הרע בשמאל. ואלו הם שני מלאכים ממונים ממש, והם נמצאים עם האדם תמיד.
אתי בר נש וכו': בא האדם להטהר, נכנע היצר הרע לפניו, והימין שולט על השמאל, ושניהם, היצר הטוב והיצר הרע, מתחברים לשמור את האדם בכל דרכיו שהוא הולך, וזהו שכתוב, "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכך".
* * * *
רבי אלעזר מוקים וכו': ר"א מעמיד את המקרא הזה ביעקב, שהקב"ה הזמין עמו מלאכים מחנות ממונים, משום שהיה בא שלם עם השבטים העליונים, שהיו כולם שלמים כראוי. כמו שנאמר , "ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים" (בראשית לב, ב), והוא נתבאר, וכאן, אחר שניצל מלבן, ונפרד ממנו. נתחברה עמו השכינה, ומחנות מלאכים קדושים באו לסבב אותו, ואז "ויאמר יעקב כאשר ראם" וגו', ומאלו המלאכים שלח לעשו, וזהו שכתוב, "וישלח יעקב מלאכים", מלאכים ממש בוודאי היו.
פתח ר' יצחק וכו': פתח ר"י ואמר, כתוב, "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם" (תהלים לד, ח) כבר בארוהו, אבל במקום אחד כתוב, "כי מלאכיו יצוה לך", דהיינו הרבה מלאכים. וכאן רק אחד, שכתוב "חונה מלאך" וגו'. ומשיב, אלא הכתוב, "כי מלאכיו יצוה לך" - היינו מלאכים כרגיל, והכתוב "מלאך ה' סביב" - היינו השכינה, כמו שאתה אומר, "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" (שמות ג, ב) - שפירושו השכינה, אף מלאך שבכאן פירושו השכינה. וע"כ "חונה מלאך ה' סביב ליראיו", לסובב אותם מכל הצדדים, כדי להצילם, וכשהשכינה שורה בתוך האדם, כל הצבאות הקדושים מזדמנים שמה.
תא חזי כד דוד וכו': בוא וראה, בשעה שדוד המלך ניצל מאכיש מלך גת, אז אמר זה - היינו הכתוב "חונה מלאך ה'" וגו'. משום שהשכינה הקיפה אותו וניצל מאכיש ומעמו ומכל אלו שהתקיפו אותו. מה כתוב, "ויתהולל בידם" (ש"א כא, יד). ושואל, למה ויתהולל, וישתגע היה צריך לומר. כמש"א, "כי הבאתם את זה להשתגע עלי" (שם כא, טז).
אלא אהדר וכו': ומשיב, אלא שהכתוב סובב על הדבר שאמר דוד בתחילה, שכתוב "כי קנאתי בהוללים" וגו' (תהלים עג, ג). אמר לו הקב"ה, חייך, עדיין תהיה צריך לזה, כיון שבא לבית אכיש, והתקיפו אותו, מה כתוב, ויתהולל בידם" - דהיינו כאותם ההוללים, שקנא אותם תחילה, שאמר "כי קנאתי בהוללים" ואז באה השכינה ושרתה מסביב לדוד.
ואי תימא שכינתא וכו': ואם תאמר, הרי השכינה אינה שורה אלא בנחלתה, שהיא ארץ הקדושה ולמה שרתה השכינה עליו בגת שהיא חוץ לארץ. ומשיב, ודאי הוא שאינה שורה בחוץ לארץ שיוכלו לינק שפע ממנה, אבל להציל היא שורה גם בחוץ לארץ. וכאן כשבא יעקב מבית לבן, כל המחנות הקדושות סבבוהו, ולא נשאר לבדו.
פירוש הסולם בפרשת וישלח סעיפים א - ט


מעשה שהיה

המגיד הגדול ממעזריטש
המגיד הגדול ממעזריטש, טרם התקרבותו אל הבעש"ט הק' זי"ע, היתה תקופה שהיה מתענה שבעה או שמונה שבועות ברציפות, משבת לשבת. הרה"ק רבי מנדלי מבאר זי"ע היה גר בעיר ההיא [בעיירה טולטשין], ומאחר שהתגורר בשכנות עמו, היה שומע את לימודו של המגיד הק' זי"ע. התפעל רבי מנדלי מאד מלימודו של המגיד [רבי מנדלי היה אז כבר אדם גדול ובעל רוח הקודש, והרגיש בקולו של המגיד את גודל מעלת לימודו]. נכנס רבי מנדלי לביתו של המגיד, וכשראה אותו שוכב חולה, אמר לו: האינך יודע שישנו ה"בעל שם טוב" בעולם? הריהו יכול לרפאותך! השיב לו המגיד שהוא בוטח בהשי"ת. הצטערו בני ביתו של המגיד בשמעם זאת, וטענו: היתכן שלא תיסע אל הבעש"ט הידוע כמחולל רפואות וישועות? קם המגיד ונסע אל הבעש"ט הק' זי"ע.
בבואו, אמר להבעש"ט שהוא זקוק לרפואה. השיבו הבעש"ט: לחמור אין מצות. לא הבין המגיד מה רצה הבעש"ט לומר לו בזה, ויצא החוצה. כשיצא, ראה אברך אחד ליד הפתח. אמר לו המגיד: עשה עמי טובה ואמור לבעש"ט, מפני מה אינו מקיים את המצוה "ואהבתם את הגר" - וכי הכתוב ציוונו דוקא על גר? והלא צריך לקרב כל אדם! פחד האברך לומר לבעש"ט כדברים הללו, אולם בכל זאת אזר אומץ, נכנס ואמר במהירות: יש בחוץ יהודי ששואל מדוע לא קיימו בו את הפסוק "ואהבתם את הגר", ומיד ונס על נפשו מרוב גודל פחדו מהבעש"ט הק'.
כששמע זאת הבעש"ט, אסף מנין של אנשים ויצא לפייס את המגיד. הורה לו הבעש"ט לומר תהלים במשך שבועיים, בכל יום לומר כמה פרקי תהלים. ביקש המגיד מהבעש"ט ברכה לרפואה, והבעש"ט השיבו: פעלתי למענך רפואה על ידי דיבור, אולם אם רצונך ברפואה על ידי עשיה, הנני שולח לקנות תרופה עבורך. כעבור זמן מה, הוטב מצבו של המגיד. הבעש"ט נתן לו מעות למען יבריא את עצמו כראוי, ויוכל להתחזק.
יום אחד, בהיותו באכסניה, התעלף המגיד שוב ושוב במשך כמה פעמים, עד חצות היום. כששאל אותו בעל האכסניה לפשר הדבר, לא השיב לו מאומה. סיפרו האנשים שהיו באכסניה, שהמגיד יצא בחצות הלילה. שאל אותו האכסנאי האם יצא בלילה, השיב לו המגיד שאכן הוא יצא באמצע הלילה, ומאז שחזר, מתעלף הוא שוב ושוב. והוסיף וסיפר המגיד, שהבעש"ט הק' שלח לקרוא לו בלילה, ויצא עם ספר 'מעין החכמה' וביקשו להסביר קטע מהספר. המגיד היה ידוע כגאון מופלג, אשר כל רזי התורה היו ברורים לו, ואף על פי כן לא נחה דעתו של הבעש"ט מההסבר של המגיד ואמר לו שלא זו כוונת הכתוב. סימן הבעש"ט במקלו עיגול סביב מיטתו, ומני אז לא ראה עוד את הבעש"ט אלא רק שמע את קולו - ונהיה בבחינת "להטה אש סביבותם", כלפיד אש הפריד ביניהם, ואז פירש הבעש"ט את הדברים בקולות וברקים במשך שעתיים. לאחר שסיים את הלימוד, הלך המגיד ללימודו, ומרוב גודל דבקותו שהשיג בלימוד ההוא, התעלף כמה פעמים עד חצות היום... כשבאו וסיפרו לבעש"ט על התעלפויותיו של המגיד, שלח לו הבעש"ט רפואה גם לזה. מני אז, נעשה המגיד לתלמידו של הבעש"ט הק'. תלמידי הבעש"ט סיפרו, שהיתה זו 'קבלת התורה הפרטית' של המגיד...


חוד הפרשה

א. כמה זמן שהה יעקב בסוכות?
ב. מדוע אמר יעקב לעשו שהוא ראה את המלאך - שהוא שרו של עשו?


שינון הלכה

קיצור שולחן ערוך סימן קל"ט
א. אדם שהדליק נרות חנוכה בגובה פחות מג' טפחים מהקרקע ואחר כך בעודם דולקים הניחם מעל ג' טפחים, האם יצא ידי המצוה?
ב. אדם שהעמיד את נרות החנוכה במקום שיש רוח ועלולים להיכבות, הדין הוא שצריך להדליק שוב נרות, אבל האם צריך ג"כ לברך פעם שניה את הברכות?

שבת

י"ד כסלו

ז"ח שיר השירים

קלג-קלט

תלג-תנא

ראשון

ט"ו כסלו

ז"ח שיר השירים

קלט-קמב

תנב-תס

שני

ט"ז כסלו

ז"ח שיר השירים

קמג-קמו

תסא-תעד

שלישי

י"ז כסלו

ז"ח שיר השירים

קמז-קנ

תעה-תפז

רביעי

י"ח כסלו

ז"ח שיר השירים

קנ-קנד

תפח-תקג

חמישי

י"ט כסלו

ז"ח שיר השירים

קנה-קנח

תקד-תקטו

שישי

כ' כסלו

ז"ח שיר השירים

קנח-קסג

תקטז-תקלז

שבת

כ"א כסלו

ז"ח שיר השירים

קסג-קסה

תקלח-תקמה





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael