אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
שלח

קולמוס העורך


נאמר בפרשתנו "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' (טו, לט). אומר החפץ חיים (שמירת הלשון ח"ב, פרק ל) שמפשטות הכתוב משמע דראיית ציצית היא תועלת להזדרז במצות ה' ולא לתור אחרי עיניו, ואם כן מה נכון הוא לראות את הציצית כמה פעמים ביום. ובפרט בעת שעולה בלבו איזו מחשבה שאיננה טהורה, או איזה כעס, טוב מאוד להסתכל אז בציצית, ואז ישקע היצר.
שבת שלום


נתיב הדרש


לא רחוקה היא התורה
באו המרגלים לפני משה ואמרו לו: באנו אל הארץ אשר שלחת אותנו לשם, ומצאנו שארץ זבת חלב ודבש היא, אך הצרה היא שהאנשים שם רבים מאוד וחזקים מאוד, ולא עוד, אלא שהדרך לשם מלאה מוקשים מכל הכיוונים; עמלק יושב בארץ הנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי נמצאים על ההר, והכנעני התפרס על שני מקומות; על הים, ועל שפת הירדן. על כן, א. לא נוכל לנצח את הענקים הגיבורים שבאותה ארץ, בגלל שחטאנו חטאים גדולים, בעגל ובבשר התאוה, וה' לא יהיה אתנו. ב. גם להגיע עד שם צריך ניסים גלויים, ואנחנו לא מספיק צדיקים שייעשו לנו ניסים.
כאן השתיק אותם כלב ואמר: וכי לא עשה לנו הקב"ה ניסים גלויים בקריעת ים סוף ובהורדת המן? וזאת אף על פי שחטאנו בים, שנאמר "וימרו על ים בים סוף", וגם בתחילה התלוננו על המן! אף עתה, אם רק לא נמרוד בה' אע"פ שחטאנו, גם עלה נעלה לארץ ישראל כמו שאמר לנו משה, וגם נירש אותה.
החפץ חיים משוה את ענין המרגלים לעניין לימוד התורה, ואומר, שאותה טענה שטען היצר הרע למרגלים בעניין הארץ טוען הוא לנו, כיצד? אם נשאל יהודי: אתה מאמין שיש שכר גדול למקיימי התורה? ישיב: בודאי! אני מאמין באמונה שלימה שיפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. אם כן, נשאל אותו, למה אתה מתרפה מלימוד התורה שעל ידי זה נגרם לך רפיון בקיום המצות? ישיב לנו: אמת, אשרי מי שזכה ללימוד התורה ולקיום מצוותיה, הוא יזכה לעונג גדול של חיי העולם הבא, אבל מי יוכל לזכות לזה? רק מי שפורש מכל ענייני העולם הזה, ויושב בבית המדרש יומם ולילה, וכל מחשבותיו דבוקות בה' ובתורתו, הוא איש קדוש והוא יזכה לגן עדן, אבל לא איש כמוני.
אך באמת זוהי טעות מעיקרה, כי אין התורה מחייבת את בעל הבית שילמד כל היום וכל הלילה ולא יתעסק בשום עסק, חיובו רק לקבוע עיתים לתורה ושיהיה העסק באמונה ובלי תרמית. וחז"ל אמרו לנו כמו כן ששואלין לו לאדם: נשאת ונתת באמונה? קבעת עיתים לתורה? ואם רק אינו מורד בה', דהיינו שאינו מבטל מצוות ה' בידיים ואינו עובר עברות בידיים בודאי יזכה לעולם הבא באופן היותר נעלה.


בשבילי הפרשה


ומה הארץ השמנה היא אם רזה היש בה עץ אם אין (יג, כ).
פירש רש"י: אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו. יש לבאר על דרך שאמרו רבותינו ז"ל (חולין פט.) בפסוק "לא מרובכם מכל העמים חשק ה' בכם כי אתם המעט מכל העמים", דהיינו שאתם ממעטים עצמכם דלא מצינו כן כי אם באישי ישראל ולא בשאר אומות העולם.
וזהו שאמר להם לראות "היש בה עץ" - אדם כשר שיגין עליהם, ומנין ידעו אם זכותו כדאי להגן, לזה מסר להם סימן "אם אין" - אם הוא בבחינת "אין" והיינו על דרך "ואנחנו מה", וכן על דרך מה שאמרו רבותינו ז"ל (תמיד לב.) "הרוצה לחיות ימית את עצמו והרוצה למות יחיה את עצמו".

* * * *
עוד יש לומר דגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם כמאמר חז"ל בפ"ק דחולין (דף ז:) וזהו שאמר להם "אם יש צדיק המגין עליהם, אפילו אם כבר אינו בעולם הזה. וזהו שאמר הכתוב "היש בה עץ" - להגן עליהם, אפילו "אם אין - אפילו אם כבר איננו בעולם. ערוגת הבושם

והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' הוא מגדף (טו, ל).
והנפש אשר תעשה, אפי' אם עושה מצוות ומעשים טובים, אבל הוא עושה זאת "ביד רמה", בגאווה והתנשאות, כבר הוא מגדף, כי אין אני והוא יכולין לדור במדור אחת (סוטה ה.). אמרי חיים

אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים וכו' (טו, מא).
פירש רש"י על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם עול מצות וגזירות.
וקשה וכי אם לא ירצו לקבל את הגזירות אינם פדוים והלא כבר פדה אותם. אך האמת היא דביציאת מצרים היה העיקר שיצאו מתחת השרים העליונים ואילו נשתהו שם רגע אחד היו נשקעין ח"ו בטומאה, נמצא דעיקר יציאת מצרים היא בקבלת עול מצות, ובזה יצאו מן הטומאה, אולם אם לא יקבלו עליהם עול מצות אף על פי שיצאו ממצרים אף על פי כן הטומאה שורה עליהם ח"ו. שפתי קדושים מובא ב"חלק צדיק"

והייתם קדושים לאלוקיכם, אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים וכו' (טו, מ-מא).
הנראה לבאר את הסמיכות של הפסוקים, דראיתי מובא בספרים, שלכן יצאו בני ישראל ממצרים קודם הזמן שקצב להם הקב"ה. דאמרינן בגמ' יבמות (מו.), "הקדש מפקיע מידי שעבוד". והקב"ה הקדיש את בני ישראל, שנאמר: קדש ישראל לה'" (ירמיה ב, ג), ועי"ז הם נפקעו משעבוד מצרים.
וזה יש לומר בכונת הכתוב: "והייתם קדושים לאלוקיכם", דכיון ש"אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים" ויציאתכם ממצרים הייתה עקב זה שהקדשתי אתכם לי, אם כן חייבים אתם להיות קדושים. זר הצבי



דרך הלכה


הלכות שבת
דיני פתיחת קופסאות ואריזות בשבת
בתוספתא (ביצה) כתוב, קורע אדם עור שעל פי החבית בשבת כדי ליטול מה שבחבית, ופסק כן המשנה ברורה (בסימן שיד). והשולחן ערוך הרב כתב שהטעם שמותר ואין בזה איסור קורע, כיון שקורע זה דוקא בחוט ארוג שקורע חוט מחוט, אבל נייר שהוא גוף אחד אין בו איסור קורע, והחזון איש הסביר טעם אחר בתוספתא, שאין איסור קורע באופן שכוונתו רק כדי ליטול מה שבחבית ולא עסוק במלאכת הקריעה, וכל זה רק כשהמלאכה היא רק מדרבנן כגון כאן שהוא מקלקל.
א. קפה נמס שיש לו מכסה פנימי מנייר כסף; הגרש"ז אויערבך סובר שמותר להסירו בשבת, כי זה דומה לקורע עור שעל פי החבית שמותר להסירו בשבת. ויש שהסתפקו בכך אם זה כמו עור שעל פי החבית.
ב. פחית שתיה שיש לה לשונית שמושכים אותה וכתוצאה מכך נוצר פתח; הגרי"ש אלישיב סובר שיש איסור לפתוח מצד מלאכת "מחתך" כיון שיסוד מלאכת מחתך הוא חיתוך לפי מידה, וגם כאן הסרת הלשונית היא חיתוך לפי מידה לפי הסימון שמחוברת הלשונית. והגרש"ז אויערבך סובר שמותר להסיר את הלשונית כיון שפחית זו דומה ל"מוסתקי" שמבואר בגמרא שאין בו איסור מתקן כלי בשבירתו, כיון שהוא כלי רעוע, וגם פחית זו אף שעושה בו פתח, זה לא נחשב תיקון כלי כיון שאף שמסירים את הלשונית לפי מידה מכל מקום אין לו נפקא מינה לפי איזה מידה, ומה שעושה כן כי כך זה יותר נוח.
ג. קופסאות שסגורות על ידי ואקום כגון צנצנות דגים וכדומה אין כלל איסור לפותחם, כיון שלא עושה שום חיתוך בפתיחה.
ד. מיונז שכדי לפותחו צריך לקרוע חוט פלסטיק שמחובר למכסה, יש שסוברים שאסור לפותחו בשבת כי כשחותך את המכסה מהחוט נחשב כמתקן כלי, מכיון שעכשיו ראוי להשתמש בו. והגרש"ז אויערבך סובר שמותר לפתוח, כיון שזה כמו קורע עור שעל פי החבית כנ"ל שמותר.


אורחות צדיקים


הרה"ק רבי ישכר דוב מרדושיץ זצוק"ל
הסבא קדישא מרדושיץ, תלמידם של החוזה מלובלין, המגיד מקוז'ניץ, היהודי הקדוש והרב מאפטא. בימי חורפו של הסבא קדישא, היה דר בעיירת חמילניק, והיה חי בדחק נורא. אנשי עירו לא הכירוהו לאיש קדוש, כי היה מסתיר את דרכו מבני אדם, והיה נוהג בכל יום להשכים בבוקר וללכת אל הנהר שמחוץ לעיר ולטבול שם.
פעם כשהלך בדרכו לטבול, פגש בנער נכרי, ובידו כלי עם דינרי זהב, ניגש אליו הנכרי ושאל: האם תקנה את זה ממני? שאלו הסבא קדישא: כמה אתה רוצה עבורם? השיבו הנער שימכור אותם בעשרה זוז, אך כל רכושו של הצדיק הסתכם בחמשה זוז. והלה נתרצה, ומכר לו. שמח הצדיק על המציאה שזימן לו השי"ת כי ראה שיש בזה עושר גדול שישאר לדורי דורות. פתאום נמלך בדעתו ואמר אל עצמו: כל כך הבעל דבר כבר השיג אותך: מעתה שוב לא תתפלל ולא תלמד? רק תהיה טרוד בכספך. התחיל לשית עצות בנפשו. לקחת לעצמו לא נתנו לבו. להשליך לנהר אסור משום בל תשחית. קרא בחזרה לנער, ואמר לו שצריך את החמשה זוז, וחוזר בו מהקניה, ויעץ לו שילך ליהודי פלוני, כי הוא בודאי יקנה ממנו, וכך היה. הנער מכר ליהודי שהיה עני מרוד, והלה קנה את המציאה, ונתעשר ממנה הוא ובניו ולדורות אחריו.
בספר בינת ישראל (גארדזיסק) מביא שסיפר רבנו: כפרי אחד שבא ליום הכיפורים לעיר וראה שבית הכנסת מלא אנשים והם בוכים ומתפללים, ורצה גם כן לבכות ולהתפלל ולא היה יכול כי ביתו היה מלא כל טוב ולא חסר לו מאומה, ונזכר שיש לו בביתו קיבה שמינה ושכח להניחה במרתף ובוודאי תתקלקל, והתחיל לבכות על הקיבה, וכשהתחיל לבכות נתעורר לבו לשוב על חטאיו ובכה במשך כל יום הכיפורים על תיקון נפשו.
רבינו נסתלק בח"י בסיון שנת תר"ג


מסילות הזוהר


התורה היא רפואה לכל
אמר ר' שמעון וכו': אר"ש, מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב"ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב"ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה.
מה כתיב עלו וגו': מה כתוב שהקב"ה אומר להם, עלו זה בנגב, היינו השתדלו בתורה, ותראו שהיא עומדת לפניכם, וממנה תדעו אותו העולם. וראיתם את הארץ מה היא וגו', היינו שתראו ממנה אותו העולם, שהוא ירושה ונחלה שאני מביאכם בו. ואת העם היושב עליה, הם הצדיקים שבגן עדן, העומדים שורות שורות ביקר העליון במדרגות העליונות.
* * * *
הה"ד, וישובו מתור וכו': ז"ש וישובו מתור הארץ. וישובו, היינו לצד הרע, וחזרו מדרך האמת, שאמרו, מה יצא לנו. עד היום לא ראינו טוב בעולם. עמלנו בתורה, והבית ריקם. וישבנו בין הירודים שבעם. ולעולם ההוא, מי יזכה, ומי יבא לתוכו, מוטב לנו שלא היינו יגעים כל כך. ויספרו לו ויאמרו וגו' - הרי עמלנו ולמדנו כדי לדעת חלק עולם ההוא, כמו שיעצת לנו "וגם זבת חלב ודבש הוא" - טוב הוא עולם העליון ההוא, כמו שידענו בתורה, אבל מי יכול לזכות בה.
"אפס כי עז העם": עז הוא העם שזכה לעולם ההוא, שלא החשיב כל העולם כלל, לעסוק בו, כדי שיהיה לו עשירות גדולה. מי הוא שיוכל לעשות כן שיזכה בה. ודאי, "אפס כי עז העם היושב בארץ" - מי שרוצה לזכות בה צריך שיהיה עז בעשירות. כש"א, "ועשיר יענה עזות". וצריך שיהיה לו , והערים גדולות בצורות, דהיינו בתים מלאים כל טוב שלא יחסר בהם כלום, ועם כל זה, וגם ילידי הענק ראינו שם, דהיינו שצריכים גוף חזק גבור כארי, משום שהתורה מתשת כחו של אדם, בעסקו באיסור והתר, טמא וטהור, כשר ופסול, ההוא. מי יוכל לזכות בה.
ועוד, "עמלק יושב בארץ הנגב": שאם יאמר האדם שאפילו בכל זה, יזכה להתגבר, עמלק יושב בארץ הנגב - הרי יצר הרע הקטיגור, המקטרג על האדם, נמצא בגוף, והחתי והאמורי וגו' - כמה מקטרגים נמצאים שמה, שלא יוכל אדם להכנס לעולם ההוא כלל. מי יזכה לו, ומי יכנוס בתוכו, בדברים אלו, "ויניאו את לב בני ישראל". משום שהוציאו שם רע עליה. כש"א, ויוציאו את דבת הארץ.
אינון בני מהימנותא וכו': אלו בני האמונה, מה אמרו. אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו, דהיינו כיון שאדם משתדל ברצון הלב להקב"ה, יזכה בה, כי אינו רוצה ממנו אלא הלב, וישמרו אותו רושם הקדוש. שהוא ברית הקדש, שכתוב, "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ". דהיינו שומרים הברית הנקראים צדיקים.
אבל, אך בה' אל תמרודו: אבל צריכים, שלא למרוד בתורה, כי התורה אינה צריכה עשירות, ולא כלי כסף וזהב. ואתם אל תיראו את עם הארץ, כי גוף שבור אם יעסוק בתורה ימצא רפואה בכל. ז"ש, "רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך". וכתוב, "ולכל בשרו מרפא". וכל המקטרגים שיש על האדם. מתהפכים לו לעוזרים. והם מכריזים, פנו מקום לפלוני עבד המלך. דהיינו שמי שהוא לא יעכבו מלבא אל המלך לשמשו.
בגין כך אל וכו': משום זה, אל תיראו כי לחמנו הם, הם, המקטרגים בעצמם מזמינים מזון בכל יום לאלו שעוסקים בתורה. כש"א, "ואת העורבים צויתי לכלכלך". וכתוב "והעורבים מביאים לו לחם ובשר". ואע"פ שהעורבים הם עופות טמאים מסטרא אחרא היו מכלכלים אותו. סר צלם מעליהם, מהו "צלם". זהו תוקף דין הקשה שבהם, שסר ונתבטל. מהו הטעם שסר. משום ש"ה' אתנו אל תיראום" - כל כחם נתבטל משום התורה. אשרי חלקם של אלו העוסקים בתורה לשמה, כי הם מתקשרים בהקב"ה ממש. ונקראים אחים ורעים, ז"ש "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך".
פירוש הסולם פרשת שלח סעיפים נה, נו, סג - סח


מעשה שהיה


כוחה של לשון הרע
בניו של "היהודי" הקדוש מפשיסחא ז"ל היו פעם אחת בלבוב, ולא היו להם תעודות מסע (דרכונים), ופחדו לנסוע משם. בלילה בא איש אחד אליהם, ואמר שהוא הגביר פלוני, והוא רוצה לבוא לעזרתם, והזמינם אצלו לשבת קודש, ולקח אותם על אחריותו והבטיח שהוא יצא ויבוא לפניהם באין מחריד ומפגיע. אגב הדברים האלה סיפר להם את הקורות אותו בשכבר הימים עם אביהם "היהודי" ז"ל:
אני הייתי מלמד במקום אחד, סמוך לעיר לובלין, ונסעתי ללובלין ל"החוזה" הקדוש ז"ל. והיה שם אז רב אחד בשם ר' כיסילי, ודיבר לפני ה"חוזה" מלובלין על אביכם "היהודי" הרבה דברי לשון הרע. המה היו מסוגרים בחדר מיוחד, ואני התחבאתי באותו חדר מאחורי ארון הבגדים לשמוע את דבריהם. כאשר שמעתי את הדיבה של ר' כיסילי נזדעזעתי מאוד, ולא יכולתי להתאפק, ויצאתי מאחורי ארון הבגדים, ותפסתי את התפילין של החוזה שהיו מונחים על השולחן, כי החוזה היה מלובש אז בתפילין דרבנו תם, ואמרתי: הנני נשבע בנקיטת חפץ, בתפילין הללו, כי כל דברי ר' כיסילי הם שקר מוחלט.
ר' כיסילי ברח משם תיכף ומיד, והרבי מלובלין אמר לי "יישר כח" והוסיף: זה ארבעים שנה אשר ה"בעל דבר" (השטן) שומר את ר' כיסילי שלא ייכשל אפילו בהרהור עבירה, כדי שאני אקבל עתה מאתו את הלשון הרע על "היהודי"!
ואביכם "היהודי" צפה כל זאת ברוח קדשו, ובעוד כמה רגעים נשמע הקול אשר "היהודי" הנה זה בא. רצתי לקראתו וסיפרתי לו את כל המאורע, וברך אותי בהצלחה. ומאז והלאה הנני, ברוך השם איש עשיר, וכל אשר אני עושה ה' מצליח בידי. והנה הערב בא אלי אביכם בחלום, ואמר לי, כי אתם נמצאים פה בעיר במבוכה. על כן באתי לחלותכם לבוא אלי לשבת, ובעזרת השם כל מחסורכם עלי, ואני אדאג לשלומכם. לוקט מ"סיפורי חסידים"


חוד הפרשה


א. האם מקום סקילת הנסקלים קרוב לבית דין או לא?
קרוב. רחוק. מחלוקת.

ב. מדוע יש בציצית שמונה חוטים?
כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ישראל ממצרים עד שאמרו שירה על הים. כנגד שבעה רקיעים והעולם הזה. כנגד שמונה ימי מילה.



שינון הלכה


א. מדוע כהו עיני יצחק בזקנותו?

ב. מי שרוצה להינצל מהחניפות, מה עליו לעשות?




בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael