אודות  |  מהנעשה בחצר  |  שושלת אשלג  |  שביל הפרדס  |  כתובה כהלכתה  |  מאמרים ושיחות  |  גלרית תמונות  |  הזמנת ספרים  |  היה שותף  |  צור קשר
קדושים

קולמוס העורך


בשבת זו מתחילים ללמוד בקהילות ישראל בשבת אחר הצהריים את פרקי אבות. בפרק א' משנה ה' נאמר: יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר, יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו, קל וחומר באשת חברו.
בספר עבודת ישראל מהרה"ק מקוזניץ זצוק"ל מבאר באריכות משנה זו חלק מדבריו נביא כאן. שאדם צריך לדמות בעיניו שהעניים הם בני ביתו כי גלגל החוזר בעולם הוא ומי יודע מה יולד יום, שאולי בניך יצטרכו ח"ו לבריות ועניים אלו שאתה מפרנסם עכשיו הם יפרנסו את בניך (כמובא במסכת שבת) לכן ראה כעת בעניים אלו את "בני ביתך".
ובהמשך המשנה "ואל תרבה שיחה עם האשה" מה הקשר לענין העניים? אלא כיון שאמר תחילה שביתך יהא פתוח לרוחה ולקבל את העניים בצורה יפה, אם כן תחשוב שאולי גם כשבאה אשה זרה לביתך גם כן תתנהג עמה כמו עם איש עני, ולהאריך בדיבורים, על זה אמר שלא יעשה כן, אלא "אל תרבה שיחה" ובאשתו אסור להרבות אז קל וחומר באשה אחרת. שבת שלום


נתיב הדרש


לקדש את צרכי הגוף ולעשות בהם חפצי שמים
"והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' אלוקיכם" (כ, ז). ובתרגום יונתן: "ותתקדשון ותהון קדישין בגופיכון מטול דאקבל ברעוא צלותכון אנא הוא ה' מקדשכון (תתקדשו ותהיו קדושים בגופכם כדי שאקבל ברצון תפילותיכם, אני ה' מקדשכם). וצריך להבין, איפוה מרומז בפסוק ענין תפילה.
ונראה לפרש דמובא בגמ' (תענית ח.): ואמר רב אמי מאי דכתיב: "אם ישוך הנחש בלי לחש ואין יתרון לבעל הלשון", אם ראית דור שהשמים משתכין כנחושת מלהוריד טל ומטר, בשביל לוחשי לחישות שאין בדור. מאי תקנתן? ילכו אצל מי שיודע ללחוש, דכתיב: "יגיד עליו רעו" וכו'. ואם לחש ולא נענה, מאי תקנתיה? ילך אצל חסיד שבדור וירבה עליו בתפלה.
ופירוש מאמר זה נראה, על פי דברי אדוני אבי ז"ל בשם הקדמונים, שכל תפלות ישראל חזקה שתתקבלנה ולא תשובנה ריקם; אלא, שאם תפילתו על חפצי שמים נענה מיד, אבל בעניני הגוף אפשר שתתעכב בקשתו מלהתמלא. והעצה שכל תפילותיו תתקבלנה ללא עיכוב, לכוין בבקשתו על צרכי גופו כדי שיוכל לקיים מצות ה', וביותר מי שיש בו דעת לעשות מצרכי הגוף חפצי שמים ממש, כמו שכתוב בסוף מסכת חגיגה: עכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו, שנאמר: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'", ויכלול הכל בחפצי שמים, אז בטרם נקרא יעננו ה' לרצון. אלו דברי קדשו ז"ל.
והנה, הב"ח (בטור יו"ד סימן שס"ב) כתב בשם ספר אור זרוע, דתואר "צדיק" מונח על מי שמקיים את התורה בדינה, ו"חסיד" הוא המקדש עצמו במותר לו. עכ"ל. ואחר ההתבוננות נראה, שהעושה מחפצי הגוף חפצי שמים מקדש הוא עצמו במותר לו; ולאדם כזה יענו מן השמים על כל אשר יבקש. וזהו פירוש הגמרא הנ"ל: "אם בעלי לחש לא נענו" - משום שכונתם לצורך הגוף, אשר בזה אפשר שתתעכב הבקשה מלבוא, עצתו "לילך אצל חסיד שבדור" - שהוא עושה מחפצי הגוף חפצי שמים, ולו יענו מן השמים מיד וימלאו בקשתו. ולפי זה יובנו דברי התרגום יונתן, דהרמב"ן כתב בתחילת הפרשה ד"קדוש" נקרא המקדש עצמו במותר לו (עיין שם באריכות). וזו כוונת התרגום יונתן: "והייתם קדושים" ותהון קדישין בגופיכון - היינו לקדש צרכי הגוף ולעשות מהם חפצי שמים, ואז: אקבל ברעוא צלותכון - אפילו על צרכי הגוף, כנ"ל. הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצוק"ל


בשבילי הפרשה


דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו (יט, ב).
כתב רש"י "נאמרה פרשה זו בהקהל". עיקר מצות קדושים תהיו להתקדש גם במותר לך (עיין רמב"ן), ולכן נאמרה בהקהל ובלשון רבים, כי ענין זה הוא מהקשים ביותר אצל האדם ורק על ידי שמתאחד עם יהודים בצוותא ניתן בו הכח להיות קדוש במדרגה זו. וכן מרומז במאמר הכתוב (במדבר טז, ג) "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'" על ידי שהיו חטיבה אחת יחדיו העדה כולם, היו קדושים גם בעת שכל אחד ביחידות באין אדם אתו ובכל זאת עומד בקדושתו ובהוויתו. דברי שמואל

לא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך וגו' (יט, יז).
כשהיצר מסית את האדם להונות את חברו והוא מתגבר על פיתוי היצר, על ידי זה הוא עצמו מגיע ליראת שמים, כי כשאדם מתגבר על היצר שכרו יראת שמים ואז מתמלא יראה. חידושי הרי"מ

ולא תשא עליו חטא (יט, יז).
אם ראית דבר עבירה בחברך, אל תוסיף על מראה עיניך, אל תנפח את מה שראית כדרכם של אנשים. אמרי חיים

לא תשנא את אחיך בלבבך (יט, יז).
לא תשנא את אחיך בלבבך - בגלל הלב טוב שיש לך. לא תשנא בגללו את אחיך, כאשר תראה שהוא לקוי בזה. הרה"ק מלכוביץ זצוק"ל - תורת אבות

ושמרתם את חוקותי ועשיתם אותם אני ה' מקדישכם כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת וגו' (כ, ח-ט).
ויש לדקדק דאמר "כי" שנותן טעם למה שלפניו ולא אמר דבר קודם שיהיה זה טעמו. ויש לפרש על פי מה שאמרו חכמינו ז"ל דג' שותפים יש באדם הקדוש ברוך הוא, ואב ואם, אלו נותני החומר, והקדוש ברוך הוא נפש ודעה עיין שם, ונודע כי ישראל למעלה שורשם בקודש דמאן דנפח מגויה נפח ויעקב חבל נחלתו, כחבל הקשור ומתנועע למעלה על ידי תנועת מטה, ופגם הנפש נוגע כביכול בקדושה עליונה כאשר האריכו בזה חכמי אמת בספרי קדשם. והנה כי כן יש לדון קל וחומר ומה אם מבזה את נותן החומר מומת, קל וחומר למבזה חס ושלום את נותן הצורה.
וזה הוא שאמר "ושמרתם... ועשיתם... כי אני ה' מקדשכם" - נותן חלק הקדושה, ואם כן צריך אתה לשמור את מצותי אשר ביטולם פוגם כביכול בכבודי, "כי איש איש אשר יקלל את אביו מות יומת", וכל שכן מקלל ומבזה למעלה. ביכורי אביב - מובא בגן רוה


דרך הלכה


הלכות שבת
דיני מוקצה מחמת חסרון כיס
א. כלי פסח, הגרי"ש אלישיב סובר שהם כמו כל סחורה והם מוקצים. והגרש"ז אויערבך מסתפק בזה.
ב. יש שכתבו שאדם שקנה חפץ בחנות ורואה שזה לא מתאים לו ורוצה להחזירו, כיון שבחנות יקפידו שלא יהיה עליו שום פגם ורק כך יסכימו לקבלו בחזרה, ממילא הוא מקפיד שלא יפגם והן מוקצה מחמת חסרון כיס.
ג. יש שכתבו שאתרוג שעומד למכירה לפני סוכות, כיון שהסוחר מקפיד שלא יאכלו אותו ושומר עליו, זה נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס.
ד. מצות מצוה של ליל הסדר, הפרי מגדים סובר שבערב פסח שחל בשבת הם מוקצה מחמת חסרון כיס. ה. בולי דואר, גם אלו שמוחתמים על ידי הדואר, אם אוספים אותם כדי למוכרם, הם מוקצים מחמת חסרון כיס.
ו. הגרי"ש אלישיב סובר שבזמנינו שופר הוא מוקצה מחמת חסרון כיס כי היום לא משתמשים בשופר לדבר אחר, אלא רק לצורך מצוה.
ז. נייר חלק, המשנה ברורה כתב שכולו מוקצה מחמת חסרון כיס, ודנו הפוסקים אם בזמנינו שהנייר זול אם נחשב גם כן חסרון כיס, ויש שכתבו שגם היום הוא מוקצה מחמת חסרון כיס כיון שאף שהוא זול, מכל מקום גדר חסרון כיס לא נמדד במחיר זול או יקר אלא הגדר הוא אם משתמשים בו לדברים אחרים או לא, ונייר רגיל אין הדרך לעשות בו עוד שימושים, לכן נחשב מוקצה מחמת חסרון כיס גם בזמנינו.


אורחות צדיקים


הרה"ק רבי מנחם מענדל מויטבסק זצוק"ל בעל "פרי הארץ"
הרה"ק רבי מנחם מענדיל נולד בשנת תצ"ט לערך לאביו רבי משה, בשנות ילדותו זכה לראות פני אור שבעת הימים הבעש"ט הק' והיה תלמיד רבינו המגיד הגדול ממעזריטש, בפקודת רבו הק' קיבל את הנהגת עדת החסידים בחבל רייסין, בשנת תקל"ז עלה לארץ הקודש במסעו הגדול וכשלש מאות נפשות נלוו עמו, בב' דראש חודש אייר תקמ"ח עלה בסערה השמימה ומנוחתו כבוד בבית החיים הישן בטבריה. השאיר אחריו ברכה את ספרו "פרי הארץ".
כשנסע להיפרד מהרה"ק רבי פנחס מקוריץ קודם שעלה לארץ הקודש, אמר הרה"ק מקוריץ לבני ביתו שינקו את חדרי הבית שני שבועות מקודם, והרה"ק רבי פנחס בעצמו טאטא את המדריגות לפניו. כשהגיע הרה"ק מוויטעבסק לקוריץ אמר הרה"ק רבי פנחס מקוריץ "הנה נוסע אלינו מלך ישראל"...
לאחר ששהה אצלו כשמונה ימים נענה הרה"ק מקוריץ ואמר לאנשי ביתו - הייתי חפץ שיסע כבר, כי אין ביכולתי לסבול עוד את רוב קדושתו.
בדרכו לארץ הקודש, נקלע לסכנה גדולה, והתפלל ואמר: רבונו של עולם זכור נא לי את היסורים שסבלתי בחוץ לארץ ממה שכבדוני, וכשטאטא הרה"ק מקוריץ את המדריגות לפני, היסורים הנוראים שהיה לי מזה...
בבואו לארץ ישראל קבע את מקום מושבו בעיה"ק צפת ולאחר זמן עבר משם לעיה"ק טבריה, ואמר הטעם משום שבצפת האויר זך ובכל שעה שומע בת קול משמיא, ואין בכוחו לסבול זאת, לכן עקר משם.
פעם לא חזר המשולח (גבאי צדקה) לארץ הקודש וגבר הרעב, ובאו בתרעומת אל רבינו ורצה לפייסם במילתא דבדיחותא ואמר, וכי כמה זמן אוכלים? כרביעית השעה! הרי כמה זמן צמים עכשיו מחמת הרעב, שלש פעמים רביעית השעה, וכי זה כל כך קשה... אך הם לא קיבלו זאת מקוצר רוח, ואמר להם: אילו הייתם סובלים בדומיה ומתגברים עוד כמה ימים הייתי פועל שהיישוב בארץ הקודש היה מחזיק את עצמו, אבל עכשיו מוכרחים אנו שוב לתמיכת אחינו שבגולה... והנה כבר מגיע המשולח ואפשר כבר לצאת ללוות מעות על החשבון.
היה חוזר בכל יום על התרי"ג מצוות, ומצוה היא זו כמו שאמר הכתוב "שימה בפיהם" (דברים לא).
הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז' שיגר פעם כלי כסף יקרים למנחה להרה"ק מוויטעבסק, וכשהביאו את הדורון אל הרה"ק מוויטעבסק ושמוהו על השולחן לפניו, נענה הרה"ק ואמר: הבה ונרים כל זה למען שמו יתברך... והניח ידיו הק' על השולחן ונתרומם השולחן עם כל הכלים באויר, וזה היה כבחינת ההנפה לפני השי"ת ע"י הכהן בזמן שביהמ"ק היה קיים. לוקט מהספר "מאמר מרדכי"


מסילות הזוהר


מדוע אסור לחבר יחד שני מילים
ת"ח כד ברא קב"ה וכו': בוא וראה, כשברא הקב"ה את העולם, התקין כל דבר ודבר כל אחד ואחד בהצד שלו, או בימין או בשמאל, ופקד עליהם כוחות עליונים, ואין לך אפילו עשב קטן בארץ שאין עליו כח עליון למעלה בעולמות העליונים. וכל מה שעושים בכל אחד ואחד, וכל מה שכל אחד ואחד עושה, הכל הוא בהתגברות של כח העליון הממונה עליו למעלה. וכל המנהגים שבהם נחתכים מדין, על הדין נוסעים, ועל הדין מתקיימין, אין מי שיוצא מקיומו לחוץ.
וכלהו ממנן מן וכו': וכל הממונים, מיום שנברא העולם, נתמנו שליטים על כל דבר ודבר. וכולם מתנהגים על פי חוק אחר עליון שמקבל כל אחד ואחד, כמו שכתוב, "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה". כיון שמקבלים חוק הזה, נקראים כולם, כל הממונים, חוקות, וחוק ההוא הניתן להם בא משמים, וע"כ נקראים חוקות שמים. ומאין לנו שבאים מן השמים, הוא, כי כתוב, "כי חק לישראל הוא", וז"א שהוא קו אמצעי נקרא ישראל.
ועל דא כתיב וכו': וע"כ כתוב, "את חקותי תשמרו", משום שכל אחד ואחד ממונה על דבר ידוע בעולם שבחק ההוא, משום זה אסור להחליף המינים ולהביא מין במין אחר, משום שעוקר כל כח וכח ממקומו, ומכחיש הפרסום של המלך.
כלאים מהו כלאים וכו': שואל מהו כלאים. ומשיב, פירושו הוא, כמי שנותן חבירו בבית האסורים. כדי שלא יעשה כלום כש"א, "אל בית הכלא". וכלאים פירושו ג"כ כמו בית הכלא. כלאים, פירושו מניעה, שמונע את כל אלו הכחות מעבודתם. כלאים פירושו ערבוביא, כי עושה ערבוביא בכח העליון ומכחיש פרסום המלך כמו שנאמר "ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך".
ת"ח כתיב וכו': בוא וראה, כתוב, "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות". ולמדנו שהוא משום ששינה מצות המלך, והחליף עץ החיים, שבו נשלם הכל ובו תלוי האמונה, ונתדבק במקום אחר. והרי למדנו, בכל דבר, צריך האדם להראות מעשה כעין של מעלה, ולעשות המעשה כמו שצריך, ואם המעשה נשתנה בדבר אחר, הוא מושך עליו שישרה בו דבר אחר שאינו צריך, דהיינו הס"א. ות"ח בשעתא דב"נ וכו': ובוא וראה, בשעה שאדם מראה מעשה למטה בדרך ישר, כמו שצריך, נמשך ויוצא ושורה עליו רוח קדוש עליון. ובשעה שמראה מעשה למטה בדרך עקום, שאינו דרך הישר, אז נמשך ויוצא ושורה עליו רוח אחר שאינו צריך. שמטה את האדם לצד הרע, מי משך עליו רוח ההוא, הוי אומר, מעשה ההוא שהראה בצד האחר.
כתיב "דרשה צמר ופשתים": שואל, דרשה, מהו דרשה. ומשיב, שהשכינה נקראת אשת חיל, מבקשת ודורשת על צמר ופשתים, מי שמחבר אותם יחד, כדי להענישו. ואם תאמר בציצית למה מותר שעטנז. ומשיב, הרי העמידוהו, אבל שם הרי לבוש ההוא כתקונו, דהיינו כמצותו. בשלמות המעשה כראוי. כלומר, כיון שהמצוה הוא כך, אינו נחשב למעשה עקום.
תו דרשה צמר וגו': עוד יש לפרש, "דרשה צמר ופשתים", פירושו לעשות נקמה במי שמחבר אותם יחד. אבל מתי שורה בהם הקדושה. היינו בשעה שהוא בשלימות המעשה, שכתוב, "ותעש בחפץ כפיה". וציצית הרי העמדנו, ששם נמצא השעטנז בכלל ההוא של השלמות ואינו עושה משהו שימשיך עליו צד האחר. וע"כ מותר, שע"ז כתוב, "ותעש בחפץ כפיה". אבל בשעה שהמעשה לא נמצא בשלמות, מי שבא לחבר צמר ופשתים יחד, מתעורר עליו רוח שלא צריך, דהיינו הס"א. פירוש הסולם פרשת קדושים סעיפים קח - קטו


מעשה שהיה


אהבת ישראל
קודם פטירתו של הרב הקדוש רבי שלמה מקרלין זצוק"ל ציוה שתלמידיו ילכו לאחר הסתלקותו להרב הקדוש מנישכיז. ויהי כאשר בא הרב הצדיק רבי אורי מסטריליסק ז"ל, הנקרא בשם "השרף", לקרלין, ושמע כי נפטר רבו הקדוש, שאל להחברים: מה ציוה רבנו קודם פטירתו? השיבו לו, כי ציוה ללכת לנישכיז.
קם הצדיק מסטריליסק, וכיתת רגליו והלך לנישכיז. כשבא להחדר אשר שם קיבל הצדיק מנישכיז את פני האורחים ובירך את כל הבאים לקבל ברכתו, ראה בין האורחים גביר אחד, שבא להתייעץ עם הצדיק מנישכיז בדבר איזה מסחר ולקבל ברכתו. הצדיק קיבל אותו בסבר פנים יפות, כדרכו בקודש לקבל את כל אדם בחביבות, כי עבודתו הגדולה היתה באהבת ישראל. ויהי כאשר הביט הצדיק מסטריליסק בפני הגביר. ראה בו אותות עבירה גסה וחמורה, שעשה אך לפני זמן מועט, אז בער לבו בקרבו: מדוע מקרב כל כך הצדיק מנישכיז אדם כזה?! הרגיש הצדיק מנישכיז, כי רוחו של הסטריליסקי בוער על הגביר הזה, שהכיר בו אותות עבירה, ואמר אל הסטריליסקי:
לך נא מהר מזה; מה אתה רוצה פה בחדרי? הלך הצדיק מסטריליסק משם בפחי נפש, עיף ויגע מעמל הדרך והתלאה אשר מצאתהו, ובא אל בית המדרש שבעיר.
כשהלך הגביר מאת הצדיק דנישכיז, מיהר הצדיק לחפש את האורח הסטריליסקי, ומצא אותו בבית המדרש, ניגש אליו הנישכיזי, ואמר לו:
גם אני, אחי, ידעתי את אשר ידעת. אולם היודע אתה למה שלחך רבך הקדוש מקרלין לכאן? למען תלמד לדעת, כי האיש אשר אין אהבת ישראל תקועה בלבו כל כך עד שאפילו כשרואה בישראל שעבר עבירה גדולה, יהיה אוהב אותו ומנשק אותו, האיש ההוא לא הגיע לחצי העבודה בעבודת השי"ת. שכן אם תקרב אותו, יעשה בלי ספק תשובה שלימה, ויהיה גדול מצדיק גמור, כדין בעלי תשובה, חוץ מרשע כזה שאתה מכיר אותו שעובר להכעיס.
החריש הצדיק מסטריליסק בשמעו דברים אלה, והבין גדולת הרב מנישכיז ומדרגתו, והואיל לשבת עמו ימים רבים. סיפורי חסידים


חוד הפרשה



שינון הלכה





בחזרה לתפריט פרשות
דף הבית | מהנעשה בחצר | פרשת שבוע | גלריית תמונות | הזמנת ספרים | צור קשר
בנית אתרים Yael